השתנות הידע ההלכתי בחרקים

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

שאלתך הופיעה כבר בספר פחד יצחק (ערך צידה) שהביא שתי שיטות ביחס לכינה. הגמ' (שבת קז ע"ב) הביאה מחלוקת לעניין ההורג כינה בשבת, להלכה (ו"ח סי ' שטז סעי' ט, עיין מג"א וביה"ל שם) קיי"ל שמותר להרוג כינה מכיוון שהיא מגיעה מזיעה. לאחר שהמדע גילה שגם כינה פרה ורבה לכאורה יש לפסוק שאסור להרוג כינה. ואכן כך כתב הר"י לימרוטני (פחד יצחק) שיש לאסור הריגת כינה. לעומת זאת הר"י בריל (הובא בפחד יצחק) סובר שאין לשנות את הדין למרות שהמדע יודע הפוך, וס"ל שמותר להרוג כינה. (עיין אסיא כרך ה עמ' 192, השתנות הטבעים עמ' קפה-קפז). את שיטת הגר"י ברי"ל יש להסביר שאמנם אנו יודעים היום שכינה פרה ורבה אבל לחז"ל כל דבר שלא ניכר שהגיע מפו"ר אלא נראה כגדל מעיפוש הרי זה כמי שלא נחשב כפו"ר. ההכרה ההלכתית איננה כפופה להגדרה המדעית. יתכן שמבחינה מדעית הכינה היא פו"ר אבל ההלכה לא מתייחסת לתופעה זו כתופעה של פו"ר. 

דיון זה יש לו השלכות גם בנושא שאתה העלת, לדעת הפחד יצחק אמנם מכיוון שהמדע יודע היום נתונים על חרקים שהם פו"ר א"כ אסורים, ואילו לפי המהר"י ברי"ל החרקים הללו למרות ידעותינו המדעיות הם הלכתית מוגדרים "מניה קא רבו". הלכה למעשה ראוי להחמיר על פי הידע המדעי, ובייחוד בדברים שהם אסורי תורה (עיין באסיא הנ"ל ותשובת הגרי"א הרצוג זצ"ל בהשתנות הטבעים). 

בברכת התורה והארץ 

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ