חשש ביציאה למלחמה

התשובה

ב"ה

שלום וברכה

ראשית, ה' ישמור צאתך ובואך ויהי רצון שתזכה לבצע את משימתך כראוי, להילחם את מלחמות ישראל ולעזרם מיד צר ולשוב לביתך בשלום.

הפחד הוא תכונה טבעית שקיימת בכל אדם, זה חלק מהטבע של האדם, ואף בבעלי חיים, כחלק מהנפש הבהמית שלהם ניתן למצוא גם כן רגשות בסיסיים של פחד, כפי שמבאר היטב המהר"ל בתפארת ישראל פרק א: "ומפני שתמצא האדם משתתף עם שאר בעלי חיים הטבעיים בהרבה פעולות, ודבר זה בודאי מצד הנפש החיוני אשר באדם, אשר בו משתתף עם שאר בעלי חיים הטבעיים"...

תחשות אלו נטבעו בבריאה, גם כדי לאפשר את קיומה, אדם ללא פחד יקפוץ למים עמוקים, ויטבע מכך חלילה, או יעשה פעולות מסוכנות ללא חשבון האם הדבר הוא אפשרי, ועוד ועוד. 

כך שתחושת הפחד והחשש הם טבעיים ונכונים, וצריך להיות מודעים אליהם ולקבל אותם. 

אלא שבשעת המלחמה אין לתת לרגשות אלו מקום כפשט הפסוק שהירא ורך הלבב ישוב לביתו ולא יצא למלחמה, אמנם חז"ל דרשו זאת על הירא מעבירות שבידו, אך מידי פשט הפסוק לא יצאנו. שמי שירא ואינו יכול להילחם פן יגרום מורך לשאר אנשי המלחמה ילך וישוב לביתו. וכפי שנאמר כי תצא למלחמה על אויביך... לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עימך, מתוך זה שהתורה ציוותה לא תירא מהם, אנו מבינים שהיה מקום לכאורה לחשוש אלא שמכיוון שה' אלוקיך עימך, אל תחשוש.

אדם שעובד ללא כל חשש כלל יכול להיכנס לחינם למצבים מסוכנים, מאידך אדם שחושש יותר מדי לא זז ממקומו. נקודת האיזון בין הדברים היא כיצד הדבר פועל בך. המידה הנכונה היא להכיר בכך שאתה חושש, וזה בסדר גמור, אלא שהחשש הזה צריך להביא אותך לשאלה האם אני מאומן מספיק? האם המוטיבציה שלי קיימת? יש לידי אנשים שחוששים יותר, איך אני יכול לחזקם? וכן על זו הדרך.

בהצלחה רבה לך ולכל חיילי צה"ל

בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

מכון התורה והארץ