מעמד האישה

התשובה

ב"ה

שלום וברכה

הטבעת אינה משקפת כלל את שוויה של האישה חלילה, או את ההערכה כלפיה, אלא זה חלק מתהליך התקשרות בן שני בני זוג, שהתורה לא מסתפקת בכך שתהיה הצהרת כוונות בין בני הזוג שהם רוצים להינשא, אלא שיהיה לכך גם תוקף ממוני וכספי שאכן בני הזוג קשורים זה לזה.

לגבי ירושה, הבת גם יורשת, אלא שהיא שניה בדרגה לבנים, ואם אין בנים היא כמובן יורשת את רכוש האב, כמו כן, חז"ל תקנו כתובה, ולחלק מהראשונים דין כתובה הוא מהתורה, חלק מתנאי הכתובה הוא שעל הבנים לפרנס את אחיותיהם הרווקות.

אשה שהיא נשואה מתפרנסת מבעלה ולכן אין צורך שהיא תהיה חלק ממערכת הירושה של בית אביה..

לגבי הצבעת נשים, צריך לבחון את הדברים במובנם ההיסטורי הרחב יותר, ואת ההבנה כי זכות הבחירה היא גם זכות להיבחר, דבר שעומד בשאלות של דיני צניעות, מוסכמות חברתיות ועוד, ראהנ בהרחבה במאמרי הראיה עמ' 189. כיום אין חולק כי כל הנשים זכאיות לבחור, ולכן זהו דיון ששייך יותר להסטוריה, ופחות בעל השלכות מעשיות..

לגבי נדרים, מכיוון שתפיסת התורה היא שהאשה היא ברשות בעלה, יש לו את היכולת להפר את נדריה, אך גם זה במגבלות מאוד משמעותיות, רק בו ביום, רק בדברים שבינו לבינה וכו'.

גם על הבעל קיימות מגבלות ובי"ד מחייבים את האדם פעמים רבות להפר את הנדרים שיש להם השלכה גם על האישה.

מכיוון שהאיש קידש, האיש גם מגרש, אך הדבר לא יכול להיות בעל כרחה של האישה, אם היא לא מקבלת את הגט היא אינה מגורשת.

האישה יכולה גם כן לדרוש גט, ובית דין כופים את האיש לגרש במידה והם רואים לנכון. כך שבאופן פורמלי הגט ניתן מהיאש לאשה, אך רמת הרצון של שניהם חייבת להיות שווה.

בברכה

דוד