כיבוד הורים- עד כמה?

השאלה: שלום כבוד הרב, אני אחות בכורה לשתי אחיות. אנחנו בנות להורים גרושים ואבא שלנו עזב את הארץ כשהיינו ילדות (לפני כ17 שנים). אבא שלי התחתן שוב ונולדה לו ילדה מהנישואין השניים. בעקבות משבר בנישואים הנוכחיים שלו הוא ככל הנראה עומד לעבור גירושין שניים וכרגע הוא נמצא מחוץ לבית. כל המשפחה שלו בארץ ולכן הוא שם ממש לבד. הוא מתקשר אלי ואל אחיות שלי כדי להתייעץ איתנו וממש שופך את הלב ומסתמך עלינו שנהיה פה בשבילו. הבעיה היא שאנחנו מרגישות שזה מאוד קשה לנו נפשית להכיל את כל זה. הוא מספר לנו דברים שאנחנו לא צריכות לדעת. ממש מתייחס אלינו כאל פסיכולוגיות ולא כאל הבנות שלו, הוא מבקש שנדבר עם אשתו ואנחנו מרגישות מאוד לא בנוח עם זה ושזה לא מקומנו (שכן אנחנו בקושי מכירות אותה) ומצד שני הוא ממש מתחנן ואומר שזה הסיכוי היחיד שלו לשלום בית ושזה על הכתפיים שלנו. כואב לנו שכואב וקשה לו ושהוא שם לבד. אנחנו רוצות להיות פה בשבילו ועם זאת המחיר הנפשי שזה לוקח מאיתנו כבד מאוד ואנחנו מרגישות שזה לא הוגן שהוא מפיל את הכל עלינו... הוא מדבר הרבה על זה שהוא לא רוצה לעזוב את הבת שלו מהנישואין השניים וזה צורם לשמוע את זה כי אותנו הוא עזב בגיל הרבה יותר צעיר.. אני מקווה שהצלחתי להעביר את מורכבות המצב... חשוב לי להגיד שלמרות הכל אנחנו אוהבות אותו וחשוב לנו כיבוד הורים ולכן אנחנו סופגות עוד ועוד...מה כדאי לעשות במצב כזה? אנחנו מרגישות ממש בקריסה נפשית ותמיד חושבות על כמה בטח קשה לו אז אנחנו שומעות עוד וסופגות עוד ועוד.

התשובה

הרב דוד אייגנר | י"ח שבט תשפ"ד 14:56

ב"ה

שלום וברכה

משאלתך אכן ניכרת המצוקה הקשה שלך ושל אחיותייך, וכן מצוקתו של אביכן.

השאלה היסודית כאן האם גם במקרה זה קיימת חובת  כיבוד אב ואם. ההגדרה שמובאת בשו"ע היא שבעניינים כלכליים חובת כיבוד אב ואם היא רק משל אב, דהיינו לא מחייבים מעיקר הדין את הילדים להוציא ממון משלהם עבור כיבוד הוריהם. ואם נרחיב מעט את ההגדרה, יצא לנו שאין חובת כיבוד אב ואם מהתורה "לפתור את הצרות" של אביכן, כשם שאין לכן חובה להחזיר את חובותיו, ובמקרה ויש לו כאלו.

כלומר החובה שלכן היא לכבד אותו, לא לסתור את דבריו וכו' כפי שמובא בשולחן ערוך (גם אם הוא לא גידל אתכן בפועל), אך אין לכן חובה לדאוג לכך שנישואיו ימשיכו, שלום הבית שלו זו משימה שלו, שעליו לפעול לקיומו, ולעיתים, בצער גם להתגרש, אך זה עניינו שלו ולא עניינכן.

אפשר להיות קשובים, להאזין, אך אסור שהוא יפיל עליכן את המשימה שלו.


איך עושים זאת בפועל? כלומר, איך משדרים לאבא שלמרות הכבוד והשיח המכבד ביניכם, שישאיר אתכן מחוץ לתמונה? זו שאלה מורכבת שמאוד תלויה בשיח שעליכם ליצור. העיקר הוא להיות בטוחות בעצמכן ולדעת שעם כל הרצון לעזור זה לא תפקידכן, ובעיקר להתפלל בכל לבכן שיצליח בכל דרכיו.


בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

מכון התורה והארץ

toraland whatsapp