השאלה: שלום לכבודכם,
בימים אלו ציינו את יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל. אנו גם מתפללים
בביה"כ להשבתם של השבויים והנעדרים.
לאחרונה שמתי לב שהרשימה שמוקראת בתפילה אינה חופפת לרשימה שמתפרסמת
באתר משרד הבטחון. השם שנעדר (תרתי משמע) בתפילה הוא שלו של החייל
הדרוזי מג´די חלבי.
ואני תוהה - אנו, עם ישראל שרואה במדינה (כמו שאנו קוראים ממש
בסמיכות) "ראשית צמיחת גאולתנו", ושלשם הגנה על מדינתנו האחת הזו אנו
מזמנים את מי שכרתו איתנו ברית דמים, את אחינו הדרוזים, להגן על
המדינה לצידנו - האם לא ראוי שנתפלל לשלום נעדריהם החיילים ונבקש את
הקב"ה שישיב גם אותם למשפחותיהם?
אם לא, אולי גם אין מקום להתפלל לשלומו ובריאותו של פצוע דרוזי שנפצע
בקרב לדידו של חייל יהודי. ואולי גם לא אם חייל זה הקריב את חייו כדי
לחלץ חייל יהודי שלחם לצידו.
ואם זה המצב, הרינו אומרים שחייו אינם שווים תפילה, או אינם שווים
בכלל? עם זאת אנחנו מבקשים שיקריב אותם למעננו...
אנא עזרו לי עם הקטע הזה שקשה לי לעבור אותו בכל פעם.
איל
התשובה
הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/19/2013 2:04:15 AM
בס"ד
שלום וברכת ד´
דבריך צודקים, ויש להתפלל על כל השבויים והנעדרים, יהודים ושאינם
יהודים שפעלו לטובת מדינת ישראל. הכרת הטוב היא מדה בסיסית
ביהדות.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון