התשובה
שלום וברכת ד´
אנו איננו פוסקים על פי מעשים המופיעים בגמ´, ואפילו שמוזכר על מיכל בת שאול שהניחה תפילין אין לומדים משם הלכה, שהרי איננו יודעים את המציאות ואת ההקשר, מי הייתה ומדוע עשתה כן. לנו יש רק את שלשלת ההלכה העוברת מדור דור, ללא קפיצות ודילוגים, וכשם שאיננו נותנים בשר וחלב לאורחים למרות שכתוב שכן עשה אברהם אבינו, מכיוון שיש לנו את שלשלת ההלכה, ואי אפשר לנתקה.
בהלכה כתב הרמ"א (סי´ לח סעי´ ג) שיש למחות ביד אשה המניחה תפילין, וגם הספרדים בברכי יוסף כתבו שיש למחות בידי נשים המניחות תפילין, ובתרגום יהונתן הוסיף שאשה המניחה תפילין בימינו עוברת משום "לא יהיה כלי גבר על אשה". ועוד עיין בכף החיים סי´ לח ס"ק ט, הליכות ביתה פ"ב ס"ק י.
הגמ´ אומרת שמסיפורים ומעשיות שנעשו בעבר לא פוסקים עד שיאמרו לך הלכה למעשה עשה, שהרי אינך יודע את הצרכים המקומיים והאישיים, כפי שמתירים לאדם דברים מסוימים לצרכים מסוימים, אולם אין זו הוראה הלכתית, אלא לחולה. כך שאין ספורי מעשיות נחשבות להיות הלכה למעשה.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
