התשובה
אם אמנם שיער הפאות הוא מענייני ע"ז, הרי אינן רק אסורות בהנאה אלא חייבים אף לאבדן כאמור ברמב"ם (הלכות עבודת כוכבים פ"ז ה"א): "מצות עשה היא לאבד עבודת כוכבים ומשמשיה וכל הנעשה בשבילה שנאמר אבד תאבדון את כל המקומות ונאמר כי אם כה תעשו להם וגו'". ובפרק ח (ה"ו) כתב: "כיצד מאבד עבודת כוכבים ושאר דברים האסורים בגללה כגון משמשיה ותקרובת שלה שוחק וזורה לרוח או שורף ומטיל לים המלח".
אולם גם שאר איסורי הנאה אם משתמש בהם לצרכו נהנה מהם ואסור, ורק הנאת מצוה באיסוה"נ אינה אסורה. כאמור בר"ה (כח ע"א): "המודר הנאה ממעין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים אבל לא בימות החמה". ולפי שאלתך לכאורה כל רחצה צריכה להיות מותרת לו בימות הגשמים משום שאינו נהנה. הא קמן ששימוש שאין בו הנאת הגוף ג"כ אסור באיסוה"נ.
אם האשה רק מתענה מדוע היא חובשת פאה? גם קישוט הוא הנאה למרות שאדם סובל ממנו