התשובה
האישה אינה מצווה בפו"ר כי התורה מתחשבת במצבה המנטאלי
הגופני. הגבר חייב במצוה כי אצלו לא קיימות הבעיות הקיימות אצל
נשים.
אצלכם המצב הפוך דווקא האישה מעונינת במצוה ואתה לא. עליכם
לפנות אישית לרב המתמצא בהלכות אלו ולהיעץ אתו .
לכבוד הרב שליט"א שלום. אשתי ואני נשואים כשנתיים. אנו הורים
לילד בן שנה. אעפ"י שברוך ה' אנו הורים מאושרים המודים לאל
בכל רגע על עצם הורותנו הדבר הצריך ממני תקופת הסתגלות
של מספר חודשים עד שלמדתי להתייחס לאישתי ולתינוק בצורה
ראויה ולא בבחינת דבר מעיק. לאחר השנה שבה השתמשנו באמצעי
מניעה בהוראת רופא (בשל ניתוח קיסרי) אישתי מעונינת שלא להשתמש
יותר בשום אמצעי ולהשאיר הענין של כניסה להריון לידי ה'.אני
אינני מרגיש מוכנות נפשית לעבור כ"כ מהר תהליך של הריון
ולידה בזמן כ"כ קצר והדבר גורם לי למועקה נפשית לא קטנה.
אני יודע שאני צריך תקופה נוספת של בין 3 חודשים לחצי שנה
לפחות כדי לעקל סופית את עצם ההורות, כדי לאפשר לילד
הראשון לגדול קצת ואז אוכל להתמודד שוב עם הריון והורות.
שאלתי היא האם יש היתר להשתמש באמצעי מניעה ולאיזה פרק זמן?
האישה אינה מצווה בפו"ר כי התורה מתחשבת במצבה המנטאלי
הגופני. הגבר חייב במצוה כי אצלו לא קיימות הבעיות הקיימות אצל
נשים.
אצלכם המצב הפוך דווקא האישה מעונינת במצוה ואתה לא. עליכם
לפנות אישית לרב המתמצא בהלכות אלו ולהיעץ אתו .