התשובה
קודם כול יש להבהיר את המציאות הרפואית.[1] במושג 'דם ביוץ' אין הכוונה לדימום שנגרם כתוצאה מהשתחררות הביצית מהזקיק בתוך השחלות. למעשה, אם יש תופעה של דימום מהשחלות, האישה לא תראה אותו, שכן הוא יגיע לתוך חלל הבטן ולא יעבור דרך הרחם. המציאות המכונה 'דם ביוץ' נגרמת מירידה ברמתו של הורמון שנקרא אסטרדיול לקראת ביוץ. ירידה חדה מדי שלו עלולה לגרום לדימומים של רירית הרחם. דהיינו, אצל נשים הסובלות מ'דם ביוץ' יש ירידה חדה של האסטרדיול, מעבר לנורמה.
לכן אין שום אפשרות להקל בדימום בטענה שמדובר בדם שאינו מהרחם או בדם מכה. אומנם לעיתים אותו דימום נצפה רק בצורה של כתמים, ואז אם האישה תקפיד על לבישת בגדי צבעונים וכדומה, היא אינה אמורה להיאסר.[2] בכל אופן, בימים שיש הכתמות כאלו, גם אם האישה לא נאסרה מהן, מומלץ שלא לשמש, על מנת שלא יגיע למצב של ראיית דם בזמן התשמיש שדינה כדין ראייה אוסרת.
הייתי גם ממליץ לפנות לרופאת נשים, על מנת לבדוק אם אכן המקור לדימום הוא הירידה ברמת ההורמונים, ובהתאם לכך לקבל טיפול רפואי לעצירת התופעה.
[1]. לצורך השאלה, התבררה המציאות הרפואית שלהלן עם ד"ר הילה הוכלר, ד"ר חנה קטן וד"ר יעקב רבינזון, כולם רופאי נשים מומחים ויראי שמיים.
[2]. הדרכות לאישה הסובלת מכתמים בימי טהרתה, כיצד עליה להתנהג על מנת לא להיאסר מאותם כתמים, מובאות בספר פוע"ה חלק ראשון עמ' 161-158.
