תוקף כתובה

התשובה

לכתובה יש תוקף, אולי אפילו מהתורה.^[1] לכן באופן עקרוני במקרה של מות הבעל או גירושין, ישנו חיוב כתובה (על הבעל או על יורשיו). במקרים מסוימים בית הדין הרבני (שהוא היחיד המוסמך לדון בכתובה) יכול לפטור את הבעל מתשלום כתובה או להגביל את הסכום. לדוגמה, אם האישה בגדה בבעלה, או אם האישה יזמה את הגירושין ללא הצדקה מספקת, או יזמה תלונות שווא במשטרה כנגד הבעל וכדומה, יכול בית הדין לפטור את הבעל מתשלום כתובה או להגביל את הסכום.

ישנם מקרים נוספים שבהם לרוב בית הדין יגביל את הסכום: כאשר סכום הכתובה הוא מוגזם, או ניכר לעין שנכתב רק כנגד 'עין הרע' ולשם מזל טוב (לדוגמה, 555,555 ש"ח), רוב בתי הדין יקבעו סכום ריאלי יותר, ברוב המקרים לא יותר מ-200,000 ₪. במקרה שבו פסקו לאישה סכומים נכבדים כ'איזון משאבים', שלפי דין תורה אינם מגיעים לאישה, בית הדין יתחשב בכך ולא יחייב את הבעל במלוא סכום הכתובה אלא יאזן את הסכומים.

[1].    ראו שו"ע, אבה"ע סי' סו סעי' ו וברמ"א.