התשובה
השאלה אינה צריכה להיות מופנית אלי, אלא לרבנות הצבאית. ואמנם
בציץ אליעזר מביא שכתב או עמד לכתוב גיטין כאלו לכמה שבקשו.עד
כמה שידוע לי יש טופס צהלי המיועד למטרה זו אלא שאין משתמשים
בו מטעמים מורליים כפי שיוסבר להלן.
הצורך בגט כזה הו משתי סיבות: א. חשש לעיגון מחמת שאין ידוע מה
קרה לבעל (ראה מקרה ארד) ב. המתנה לחליצה אם ח"ו הבעל
ימות במלחמה ואין לו זרע והיבם אשר יכול לחלוץ לה ולהתירה עדיין
קטן. המקרה השני של אדם שאין לו זרע ויש רק יבם קטן מאד לא
שכיח.
וגם הסיבה הראשונה בימינו לא שכיחה. בדר"כ ידוע מה עלה בגורלו
של אדם שנעדר בקרב. אמירה זו קצת כוללנית, אולם גם הצד השני
שיכתבו לכל היוצאים לקרב גיטין יכולה לגרום להרבה סיבוכים
בהתנהלות התא המשפחתי ובאמון בתוכו, ובעיקר בימינו שאנשים תוך
כדי פעולות לחימה חוזרים לביתם ושוב שבים למערכה. וצריך תנאי
אשר יהיה מספיק ברור להפריד בין עיכובים אלו ואחרים כמו נפילה
בשבי – שאיננו רוצים שהאשה תתגרש, לבין נעדר לגמרי.
עם זאת יש סבורים שמן הראוי בכל זאת לחדש את הנוהג של כתיבת
גט על תנאי.