התשובה
במקרה זה של יחסים ארוכי טווח עם שכנים, מומלץ לפנות למגשר כדי שתגיעו להבנות משותפות, בייחוד שחז"ל לימדו אותנו כי חברה המשתיתה את יחסיה הפנימיים רק על דין – סופה להיחרב (בבא מציעא ל ע"א): 'לא נחרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה' ולא נהגו זה עם זה לפנים משורת הדין.
מצד הדין – אדם רשאי להשתמש שימוש סביר בביתו גם אם הרעש מפריע לחברו. זה המחיר של מגורים בבית משותף, ומי שרגיש מאוד יחפש מקום מבודד יותר לגור בו. וכך כתב ה'חזון איש' (ב"ב סימן יג אות יא):
אם עושה דברים שרוב בני אדם עושים, ולפעמים תשמישם ודיבורם משמיע קול שמפריע את החולה - אינו יכול למחות אף אם החולה קדם. רשאי אדם להכניס את העוללים והיונקים על אף שצועקים בלילה, ואין החולה יכול לעכב עליו, דהרי אינו חייב לצאת מדירתו.
לסיכום, כל עוד מדובר על שעות סבירות – עד 11 בלילה – ניתן להשתמש בחצר. כמובן יש עניין לנהוג לפנים משורת הדין ולהתחשב בצרכים של יהודי מבוגר.