התשובה
שלום וברכת ד´
הנושא מצוי ומצער, שהרי הכרת הטוב הוא היסוד לכל היהדות, וכל יהודי בבוקר דבר ראשון אומר "מודה אני" ברור שיחס להורים צריך להיות במסגרת הכרת הטוב, אפילו ללא מצוות כבוד אב ואם, ועל כן מצער מאד לשמוע על בן שאינו מכיר טובה להוריו, ובייחוד שהוא לדעתו מתחזק בדת, א"כ לכאורה הכרת הטוב צריכה להיות חזקה יותר. ברור שאין איסור נגיעה בין אם לבן או הפוך (אב ובת) בתלמוד ישנם עשרות מאמרים שבנים גדולי ישראל נגעו וכבדו את אמותיהם, וצר לי שבנך לא עיין מספיק בשאלה הזאת.
לעניין מי צריך לדאוג לילד להמשך דרכו, נראה שכיוון שהוא נתון כעת תחת השפעת רב אחר (כפי שכתבת במכתב) עליכם להפגש עם הרב הנ"ל ולנסות לגבש מדיניות משותפת, לא נראה לי שתוכלו להסתדר בלעדיו, ולמרות שהוא עמוס בעבודה, עליכם להפגש עמו מתוך נסיון לייצב את המערכת.
כמו כן אפשר לפנות לרב גדול שהבחור מכיר בגדלותו ולבקש ממנו שידבר עם הבן, לפמעים גם דרך זאת מועלת.
ברור שהמצב שנקלעתם אליו הוא מסובך ומצריך הרבה אורך רוח ומחשבה כיצד מתמודדים עם השאלה שעומדת בפניכם, בכל מקרה אין לנתק מגע עמו ולהשתדל להמשיך אתו, ומנסיוני ראיתי מקרים כאלו ולאחר זמן חזרו לחיק הוריהם, לפעמים אחר מספר שנים ולפעמים תקופה קצרה יותר, ועל כן יש להשתדל לשמור על קשר אפילו בנושאים שוליים, ובלבד שלא לנתק את הקשר.
יהי רצון שהכל יבוא על מקומו בשלום, מתוך נחת רוח.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון