חישוב שווי ה'חמישה סלעים'

התשובה

לכאורה באמת צריך היה להתחשב בשער הקנייה, שהוא השער הגבוה יותר, ולא בשער היציג או בשער המכירה הנמוך. ואולם מדברי ה'תוספות'[1] עולה שהחישוב צריך להיעשות לפי שער המכירה הנמוך. על פי דברי ה'תוספות', שם, מי שמעוניין בדינר זהב הנמצא אצל השולחני (בנקאי), צריך לתת בעבורו עשרים וחמישה דינרי כסף, ומאידך גיסא, מי שמעוניין בדינרי כסף המצויים אצל השולחני, יקבל תמורת דינר זהב רק עשרים וארבעה דינרי כסף. אף על פי כן נאמר בגמרא שכוהן שקיבל דינר זהב בפדיון הבן – מחזיר עודף של חמישה דינרי כסף. והלוא אם ילך לפרוט את הדינר אצל השולחני, יקבל רק עשרים וארבעה דינרי כסף, ובניכוי חמשת הדינרים שהחזיר עודף יישארו ברשותו רק תשעה עשר דינרים במקום עשרים דינרים, שהם שיעור פדיון הבן. אלא מכאן שאין מתחשבים בשער שלפיו יפרוט את דינר הזהב, אלא בשער שלפיו היה מוכר דינרי כסף תמורת דינרי זהב. והנה בפועל יש שלושה שערים למחיר הכסף:

א. המחיר הבין-לאומי, דהיינו זה הנקבע בבורסה העולמית בתור שער שווי מתכת הכסף.

ב. מחיר היבואן המקומי הבכיר, הגבוה בכשלושים ותשעה אחוזים ממחיר הבורסה וכולל מע"מ.

ג. שער השוק בחנויות העירוניות לאדם המבקש לרכוש כמות קטנה של כסף לצורך פדיון הבן.

היות שבדרך כלל בחנויות העירוניות הקטנות אין רוכשים כסף מאדם פרטי, הרי לאור מה שכתבנו נראה שיש לחשב את המחיר בהתאם למחיר הבורסה העולמית, שהוא המחיר שבו היבואן רוכש את הכסף, משום שיש להניח שזהו המחיר שייתן היבואן למי שירצה למכור לו מטילי כסף.

למסקנה, חישבנו באתר ערך חמישה סלעים לפי מחיר של 100 גרם כסף בבורסה העולמית.