כיבוד הורים

התשובה

ב"ה
שלום וברכה

שאלת כיבוד הורים מול רצונות הילד היא שאלה מורכבת שצריך לדון בה תמיד בזהירות רבה, מכיוון שפעמים רבות השאלה גולשת מעבר לשאלה ההלכתית "נטו", אלא נוגעת גם ליחסי אנוש ולמערכת היחסים והדו שיח הקיימת בין ההורה לילדיו.

מצד שורת הדין חובת כיבוד ההורים היא רק במה שנוגעת להורה כגון, לא לשבת במקומו, לדבר אליו בכבוד ולא בחוצפה וכדומה. ולכן דברים שנוגעים לילד עצמו כגון הבגדים שהוא לובש, שירים שהוא שומע, וגם החברות שאיתן היא מסתובבת וכו', אינם קשורים לכיבוד הורים ולכן אין חובה עקרונית לבת לשמוע לאב מדין כיבוד הורים.

עם זאת, כמובן שגם האב וגם הבת צריכים לנהל את הדו שיח בצורה נכונה, מכיוון שכאמור מלבד הצד ההלכתי יש גם צד רגשי ויחסי אנוש. כלומר אם הבת באה ואומרת: "אל תגיד לי עם מי ללכת כי אין לי חובה הלכתית לשמוע לך", יתכן שהיא צודקת בעצם הזכרת ההלכה היבשה אך היא טועה בבניית מערכת היחסים, ולכן אם האמירה נעשית בהתרסה הרי שיש כאן דיבור בחוצפה ואז נכנסים גם כן לבעיית כיבוד הורים.

כלומר, יכולה להיות אמירה נכונה של הבת אבל היא יכולה להיאמר בצורה שאיננה נכונה.

השורה התחתונה היא שבמקרים כאלו צריך לעבוד בחשיבה מושכלת ונבונה איך יוצרים מערכת יחסים בריאה, של דו שיח נכון וכך מצליחים ביחד לעבור את כל המשברים.

בהצלחה

דוד