תקציר הלכות הנבטה ביתית

התשובה

ב"ה

שלום וברכה

מצו"ב קובץ שכתבנו לפני מספר שנים, שמרכז את כל פרטי ההנבטה הביתית

תקציר הלכות הנבטה ביתית

ישנם רבים שבשל צרכים תזונתיים מנביטים בבית מיני זרעים שונים, ולאחר ההנבטה אוכלים אותם, על פי רוב מדובר במיני קטניות שונים (שעועית מאש, חומוס), וזרעים שונים (חסה, חיטה ועוד).

ישנן שתי שיטות מרכזיות להנבטה זו: האחת הכנסתם לרשת והרטבתם על ידי אדי מים, או זרם מים, שיוצרים לחות, וכך הזרעים נובטים.

שיטה שניה היא הכנסת לרשת והשרייתם במים, או במצע גידול, עד נביטתם.

להלן הנחיות הגידול:

א.חיוב תרומות ומעשרות בנבטים

אין חיוב להפריש מנבטים שהונבטו בבית, ויש מחמירים ומפרישים ללא ברכה[1]. אם הנבטים נזרעו בעציץ או בצלחת עם אדמה, לכל הדעות יש להפריש מהם, וכן ראוי להפריש במקרה של נייר סופג.

ב. הזרעים

זרעים שראויים למאכל אדם מצד עצמם (כגון גרעיני חיטה, חומוס וכו') יש לעשר אותם לפני שמנביטים אותם. זרעים שאינם ראויים למאכל אדם מצד עצמם (כגון זרעי צנונית, אספסת- אלפלפא) אין חיוב לעשר אותם לפני שמנביטים אותם (חיוב המעשרות אחר כך תלוי במחלוקת המובאת בהערה 1).  כשקונים זרעים שמוכנים לאכילה מחברות שיש להן הכשר (סוגת, מיה וכדומה) הזרעים כבר מעושרים ואין צורך לעשרם בשנית.

ג. כלאים

יש איסור כלאים גם בצמחים שמגדלים אותם בהנבטה ביתית, משום שיש רצון מצד המגדל שתהיה צמיחה משותפת של כל הצמחים[2].

ד. הכנסה לרשת לפני שבת

מותר להכניס את הזרעים לתוך מים לפני שבת, גם בידיעה שיתכן וחלק מהנבטים יתחילו לנבוט בשבת[3], אך אין להתיז עליהם מים בשבת בכל אופן שהוא, הדבר אסור משום תולדת "זורע"[4]

ה. הוצאה בשבת מהרשת

יש להוציא לפני שבת את הנבטים ממקום הנבטתם ולהניח אותם בכלי אחסון שאינו מקום גידולם, וכך יוכלו להשתמש בהם בשבת. שאם לא כן יהיה אסור להשתמש בהם בשבת; כיוון שהמוציא אותם בשבת ממקום גידולם הטבעי נחשב לעוקר דבר ממקום גידולו, והדבר אסור משום תולדת קוצר בשבת[5].

ו. הנבטת נבטים בשמיטה

בשמיטה אין להנביט נבטים בתוך רשת, משום שדיני השמיטה חלים גם בתוך בית, ובגידולי מים, הדרך היחידה שניתן לעשותה בבית הוא לעשות את כל התהליך כולו, החל מההשריה הראשונית, עד לאכילת הנבטים כשהם נמצאים בתוך כלי שאינו נקוב (קערה לצורך הענין היא גם כן כלי שכזה).

ז. ברכה

נחלקו בדבר גדולי האחרונים, יש הסוברים שמכיוון שמדובר במין שבדרך כלל נזרע באדמה יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ויש הסוברים שמכיוון שסוף סוף הצמח לא גדל באדמה אלא במנותק ממנה ברכתם היא שהכל.

בפשטות נראה שמין שרוב הגדול בעולם הוא באדמה יש לברך עליו כברכתו הרגילה, וכך הוא המנהג המקובל בגדולי חממות שונים, ואם זהו מין שבדרך כלל גדל רק במצע מנותק ובמים יש לברך עליו שהכל.[6]

הערות

[1] בשאלה זו נחלקו האחרונים, האם יש חיוב הפרשת תרומות ומעשרות בצמחים שמנביטים אותם בבית.

לדעת הרב אליהו (פסקי הלכות זרעים) מכיוון שעושים כאן פעולה מכוונת שמטרתה היא הצמחה יש להפריש תרומות ומעשרות מנבטים אלו. וכן ישנם הסוברים שהשרשה במים דינה הוא כהשרשה בקרקע, (הרב פרנק) אולם יש רבים שמקילים בדבר משום שהם סוברים שהשרשה היא רק בקרקע ולא במים, וכן מדובר ברובם המוחלט של המקרים בפעולה בבית, כך שיש עוד צד להקל, ראה 'התורה והארץ' ח"ד עמ' 33-39, הרה"ג יעקב אריאל והרב עזריאל אריאל.

[2] יש מקרים בהם הותרה זריעה זמנית, כגון זריעה להשחתה שהגידול עצמו מזיק לגידול השני, אך כאן המטרה היא שיהיה צימוח משותף של שני הצמחים, גם אם המטרה היא זמנית בסופו של דבר, אמנם, יש שמקילים במקרה של הנבטה באדי מים בלבד להנביט את כל המינים יחדיו, ואין בכך בעיה של כלאים, ראה 'איסור כלאי זרעים בהבטה ביתית של קטניות', הרב יואל פרידמן 'אמונת עתיך' מס' 89, עמודים 74-76.

[3] זאת משום שברגע ההכנסה למים המלאכה הסתיימה, וכעת בפעולות נעשות כבר מעצמן (שו"ע או"ח סי' רנב סעיף א) וכך מקובל לזרוע בשדות רגילים בכל ימות השבוע ולא חוששים לנביטה שתהיה דווקא בשבת.

[4] או"ח שלו, א

[5] תודה לרב אהוד אחיטוב על ההנחיות הנ"ל, ראה אמונת עתיך 100.

[6] ראה תשובות והנהגות ב, קמט.

תקציר הלכות הנבטה ביתית

ישנם רבים שבשל צרכים תזונתיים מנביטים בבית מיני זרעים שונים, ולאחר ההנבטה אוכלים אותם, על פי רוב מדובר במיני קטניות שונים (שעועית מאש, חומוס), וזרעים שונים (חסה, חיטה ועוד).

ישנן שתי שיטות מרכזיות להנבטה זו: האחת הכנסתם לרשת והרטבתם על ידי אדי מים, או זרם מים, שיוצרים לחות, וכך הזרעים נובטים.

שיטה שניה היא הכנסת לרשת והשרייתם במים, או במצע גידול, עד נביטתם.

להלן הנחיות הגידול:

א.חיוב תרומות ומעשרות בנבטים

אין חיוב להפריש מנבטים שהונבטו בבית, ויש מחמירים ומפרישים ללא ברכה[1].

ב. הזרעים

זרעים שראויים למאכל אדם מצד עצמם (כגון גרעיני חיטה, חומוס וכו') יש לעשר אותם לפני שמנביטים אותם. זרעים שאינם ראויים למאכל אדם מצד עצמם (כגון זרעי צנונית, אספסת- אלפלפא) אין חיוב לעשר אותם לפני שמנביטים אותם (חיוב המעשרות אחר כך תלוי במחלוקת המובאת בהערה 1).

ג. כלאים

יש איסור כלאים גם בצמחים שמגדלים אותם בהנבטה ביתית, משום שיש רצון מצד המגדל שתהיה צמיחה משותפת של כל הצמחים[2].

ד. הכנסה לרשת לפני שבת

מותר להכניס את הזרעים לתוך מים לפני שבת, גם בידיעה שיתכן וחלק מהנבטים יתחילו לנבוט בשבת[3], אך אין להתיז עליהם מים בשבת בכל אופן שהוא, הדבר אסור משום תולדת "זורע"[4]

ה. הוצאה בשבת מהרשת

יש להוציא לפני שבת את הנבטים ממקום הנבטתם ולהניח אותם בכלי אחסון שאינו מקום גידולם, וכך יוכלו להשתמש בהם בשבת. שאם לא כן יהיה אסור להשתמש בהם בשבת; כיוון שהמוציא אותם בשבת ממקום גידולם הטבעי נחשב לעוקר דבר ממקום גידולו, והדבר אסור משום תולדת קוצר בשבת[5].

ו. הנבטת נבטים בשמיטה

בשמיטה אין להנביט נבטים בתוך רשת, משום שדיני השמיטה חלים גם בתוך בית, ובגידולי מים, הדרך היחידה שניתן לעשותה בבית הוא לעשות את כל התהליך כולו, החל מההשריה הראשונית, עד לאכילת הנבטים כשהם נמצאים בתוך כלי שאינו נקוב (קערה לצורך הענין היא גם כן כלי שכזה).

ז. ברכה

נחלקו בדבר גדולי האחרונים, יש הסוברים שמכיוון שמדובר במין שבדרך כלל נזרע באדמה יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ויש הסוברים שמכיוון שסוף סוף הצמח לא גדל באדמה אלא במנותק ממנה ברכתם היא שהכל.

בפשטות נראה שמין שרוב הגדול בעולם הוא באדמה יש לברך עליו כברכתו הרגילה, וכך הוא המנהג המקובל בגדולי חממות שונים, ואם זהו מין שבדרך כלל גדל רק במצע מנותק ובמים יש לברך עליו שהכל.[6]

[1] בשאלה זו נחלקו האחרונים, האם יש חיוב הפרשת תרומות ומעשרות בצמחים שמנביטים אותם בבית.

לדעת הרב אליהו (פסקי הלכות זרעים) מכיוון שעושים כאן פעולה מכוונת שמטרתה היא הצמחה יש להפריש תרומות ומעשרות מנבטים אלו. וכן ישנם הסוברים שהשרשה במים דינה הוא כהשרשה בקרקע, (הרב פרנק) אולם יש רבים שמקילים בדבר משום שהם סוברים שהשרשה היא רק בקרקע ולא במים, וכן מדובר ברובם המוחלט של המקרים בפעולה בבית, כך שיש עוד צד להקל, ראה 'התורה והארץ' ח"ד עמ' 33-39, הרה"ג יעקב אריאל והרב עזריאל אריאל.

[2] יש מקרים בהם הותרה זריעה זמנית, כגון זריעה להשחתה שהגידול עצמו מזיק לגידול השני, אך כאן המטרה היא שיהיה צימוח משותף של שני הצמחים, גם אם המטרה היא זמנית בסופו של דבר, אמנם, יש שמקילים במקרה של הנבטה באדי מים בלבד להנביט את כל המינים יחדיו, ואין בכך בעיה של כלאים, ראה 'איסור כלאי זרעים בהבטה ביתית של קטניות', הרב יואל פרידמן 'אמונת עתיך' מס' 89, עמודים 74-76.

[3] זאת משום שברגע ההכנסה למים המלאכה הסתיימה, וכעת בפעולות נעשות כבר מעצמן (שו"ע או"ח סי' רנב סעיף א) וכך מקובל לזרוע בשדות רגילים בכל ימות השבוע ולא חוששים לנביטה שתהיה דווקא בשבת.

[4] או"ח שלו, א

[5] תודה לרב אהוד אחיטוב על ההנחיות הנ"ל, ראה אמונת עתיך 100.

[6] ראה תשובות והנהגות ב, קמט.