תוספת חומש כאשר פדיון מעשר שני נעשה ע"י אשה

התשובה

ב"ה י"א כסלו הת'שפ"א

לכבוד 

חיים בן משה 

בתשובה לשאלותיך:

א. מה הדין כאשר אשה פודה מעשר שני, האם היא אכן פטורה מהוספת חומש (תוספת רבע מערכו)?

תשובה: אכן פסק הרמב"ם הל' מעשר שני ונטע רבעי פרק ה הלכה ב:

"ואשה שפדת מעשר שני שלה לעצמה אינה מוסיפה חומש מפי השמועה למדו איש ממעשרו ולא אשה, וכן אם פדה פדיון פירות המעשר לעצמו מוסיף חומש".

ומקורו טהור מדברי הגמ' קידושין כד ע"א:

"אין אשה פודה מעשר שני בלא חומש, ר"ש בן אלעזר אומר משום ר' מאיר: אשה פודה מעשר שני בלא חומש; היכי דמי? אילימא בזוזי דבעל ומעשר דבעל, שליחותיה דבעל קא עבדה! ואלא בזוזי דידה ומעשר דידיה איש אמר רחמנא - ולא אשה! אלא לאו כי האי גוונא, דאקני לה אחר מנה, ואמר לה ע"מ שתפדי בו את המעשר". 

וביאר רש"י עפ"י דברי הגמ' שם; שהמקרה בו סברה הגמ' שהיא אינה מוסיפה חומש, זה כאשר הפירות לא שלה, והכסף שלה מנכסי מילוג שיש פסק עקרוני בפדיון מעשר שני, שמוסיפים חומש רק אם הפירות והכסף הם של אותו אדם, וז"ל רש"י:

"אשה פודה בלא חומש - דלאו דידה הוא ואין מוסיפין חומש על פדיון מעשרות והקדשות אלא בעלים". 

מדבריו יוצא עפ"י הסבר הגמ' שם, שאם האישה פודה פירות של בעלה בשליחות של בעלה, היא אכן מוסיפה חומש כמו בכל מקרה ששליח פודה שהוא מוסיף חומש, כי ידו כיד הבעלים.

אולם לדעת ר"ת וכך גם שיטת הרמב"ם יש מיעוט עקרוני שדווקא אם הפירות שלה והכסף שלה היא אינה מוסיפה חומש, כי נאמר "איש ממעשרו" ולא אישה" אבל דווקא פירות שלה. אך לפי זה אם היא פודה פירות של בעלה ומה שקנתה אישה קנה בעלה היא כן מוסיפה חומש, ובוודאי אם בעלה מינה אותה שליח.

לכן כיוון שזה מחלוקת הפיתרון שתוסיף חומש ותאמר על פרוטה ורבע, וכך בכל מקרה הפדיון מועיל כי אם היא צריכה להוסיף היא אכן הוסיפה,ואם לא היא פדתה על פרוטה ורבע. וכך אנחנו כותבים בנוסח ההפרשה באופן קבוע בכדי לפתור מקרים מעין אלו.

בברכת התורה והארץ 

אהוד אחיטוב