שנת תשפ"ד: שנת מעשר שני

התשובה

א. הפרשת תרו"מ בירקות

1. התרומות והמעשרות, כמו חלק גדול מן המצוות התלויות בארץ, מסודרים במחזור של שבע שנים שמתחיל בשנת השמיטה ומסתיים בשנת השמיטה שלאחריה.

2. שנת המעשר בירקות נקבעת עפ"י שעת הלקיטה[1] ועפ"י התאריך א' תשרי.[2]

לפיכך בא' תשרי תשפ"ד מתחילה השנה השנייה במחזור השנים בירקות, ונוהג בה מעשר שני.[3]

3. מהירקות הנלקטים בשנה זו יש להפריש תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר הנוהגים בשנים א-ו,[4] וכן להפריש מעשר שני ולחלל את קדושתו על פרוטה.[5]

1. הפרשה משנה על חברתה

1. אע"פ שסדר הפרשת תרו"מ בשנה זו זהה לזה של השנה שעברה, בהיותה אף היא שנת מעשר שני, אסור להפריש מפירות של שנה אחת על פירות של שנה אחרת.[6]

2. לפיכך, אדם הלוקט ירקות מהגינה בכ"ט אלול תשפ"ג, ושוב לוקט בג' תשרי תשפ"ד, אינו יכול להפריש תרו"מ מירקות אלו על אלו, מחמת שאין מפרישים מפירות של שנה אחת על חברתה, אף שהן זהות בסדר ההפרשה, כאמור.

3. במיוחד יש להיזהר בבתי אריזה שמפרישים תרו"מ בסוף המיון והאריזה, שלא יפרישו מירקות שנלקטו משנה אחת על חברתה.