התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
הרמב"ם מעשר שני פ"א ה"ה-ה"ו, הובא בשו"ע סי' שלא סעי' קכו, הכריעו שבאתרוג הולכים לפי לקיטה בט"ו בשבט. ומאידך, לעניין שביעית אנו הולכים לחומרא שאם חנט בששית למרות שנלקט בשביעית ודינו כשל שביעית חייב בתרו"מ כשל שישית. דעת הראב"ד (מהרי"ק) היא שיש ללכת לפי חנטה ככל הפירות בעולם.
בשאר פירות הדר נחלקו האחרונים האם דינם כאתרוג, שמחמירים לפי שעת הלקיטה, או כשאר פירות האילן, שהולכים לפי חנטה, ועל כן מהראוי להחמיר בו שתי מעשרות. על כן בתפוזי תשע"ד יפרישו שתי מעשרות, דהיינו: לאחר מעשר ראשון יפרישו עוד עשירית מהטבל כדין מעשר שני, לאחר מכן יפדו את הפירות. ואז יתנו ויאמרו שאם התפוזים חייבים כעת במעשר עני כל מה שקראנו בשם מעשר שני יהיה מעשר עני. (משפט כהן סי' נא אות ב). בכל מקרה יש להקפיד שלא להפריש מפירות שנלקטו לפני ט"ו בשבט על פירות שילקטו לאחר ט"ו בשבט.
לגבי הנתינה, עדיף להגיע להסכם עם העני לשנתיים ולתת לו פעם אחת, דהיינו יעשו מכירי עניים, ואז אחת השנים בודאי חייבים במעשר עני, ובזה יתקזז חוב העניים. אם לא עושים תנאי עם העניים מראש יש לכאורה לתת פעמיים מעשר עני גם בשנה שנייה הנכנסת לשלישית ומשלישית לרביעית.
כתיבה וחתימה טובה,
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
