קטיף עצמי (תיירותי)

התשובה

שלום רב, 

א. ראשית יש להבחין בין קטיף תיירותי שמלכתחילה נוסד ומיועד רק לתיירות ולבילוי. יש בו בדרך כלל סוגים ומינים שונים של פירות, יש באתר עוד כמה אטרקציות שהאורחים יכולים ליהנות מהם. בסוג כזה של קטיף תיירותי כתבתי במאמר שלענ"ד פטור מתרומות ומעשרות, עי' אמונת עתיך 88 (תשע"א) עמ' 44-33; קישורית מצ"ב. יש סוג אחר של קטיף תיירותי שהוא בעצם מטע כלכלי שהחקלאי משווק את היבול ובסוף העונה הוא מיסב את המטע לקטיף תיירותי. במקרה זה התשלום בעת הכניסה לאתר הוא תשלום עבור הפירות ולכן יש בכך קביעות למעשר וחייב בהפרשה.

ב. עם זאת אני ממליץ שמי שמקים אתר של קטיף תיירותי יבוא בדברים עם הרבנות המקומית ויקבל הכשר על המקום, ויש לתלות שלט גדול שהמקום בפיקוח ובהשגחה ואין בעיה של הפרשת תרומות ומעשרות בעת אכילת הפירות באתר.

ג. אפשר לטפל בחיוב הפרשת תרומות ומעשרות באופנים הבאים:

1. כל בוקר יקטוף המשגיח או בעל האתר כמות של פירות יותר מאחוז מן הפירות שיש צפי שייקטפו ביום על ידי המבקרים, ויפריש תרומות ומעשרות על פי נוסח מיוחד (חלות ההפרשה בעת שייקטפו הפירות) ראה ס' הלכות הארץ, עמ' 58-57. וראה עוד במאמר הרב אחיטוב, אמונת עתיך 47 (תשס"ב), עמ' 38-33.

2. הרב יהודה הלוי עמיחי הציע שבמקום שיגבו את התשלום על כניסה לאתר בתחילת הביקור יגבו את הכסף בסוף הביקור (יחד עם התשלום שמשלמים המבקרים שלוקחים סלסלאות של פירות הבייתה). לפי הצעה זו אין קביעות למעשר בעת הקטיף שכן האורחים לא שילמו עבור הפירות. וראה אמונת עתיך 125 (תש"פ), עמ' 30-29 תשובת הרב עמיחי; קישורית לגיליון האחרון של אמונת עתיך (125) מצ"ב.

3. הרב זלמן נחמיה גולדברג הציע שבעל האתר ימכור את הפירות למבקרים בעודם מחוברים. הקניין ייעשה בקניין כסף אך כדאי ליידע את המבקרים שהם קונים את הפירות שיקטפו מיד בעת כניסתם לאתר ואולי יש לרשום זאת על כרטיס הכניסה לאתר

4. חשוב לציין שבכל מקרה כל הפירות שהמבקרים מוציאים מן האתר לביתם (וגם משלמים עבורים ביציאתם) חייבים בתרומות ומעשרות.

יואל פרידמן