פירות של מכבדות שהופקרו - ומעמדה של אשקלון בימינו

התשובה

ב"ה

שלום וברכה

בתשובה לשאלותיך:

א. המכבדות והפירות שעליהן נחשבים כהפקר גמור לכל דבר ועניין. זאת משום שלפי התיאור שלכם בעל האולם אינו רוצה בענפים והוא קצץ אותם ואינו מעוניין בהם ולפיכך הוא איפשר לקחת אותם לכל מי שיחפוץ. מכיוון שכך, שאין כאן נתינה סלקטיווית הרי שהדבר נחשב כהפקר גמור הפטור ממעשרות.

ב. למעשה יש להפריש ממה שגדל בתוך אשקלון תרו"מ בברכה בצירוף של כמה טעמים:

1. כפי הנראה אשקלון העתיקה (תל-אשקלון) היא אותה אשקלון שדברו עליה חז"ל, כאשר רוב העיר אשקלון צפונה ממנה או מקבילה אליה. וכיוון שהקו הדרומי שמדרום לאשקלון אינו בקו ישר מזרח-מערב, אלא מדרום מערב לדרום מזרח דרך באר-שבע (עי' באריכות שו"ת באהלה של תורה - זרעים ח"א  סי' א וסי' ב), יוצא מכך שכל העיר אשקלון אינה מוגדרת כאשקלון הפטורה מתרומות ומעשרות. לכן טבל ודאי הגדל בה צריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות בברכה. 

2. גם אם נאמר שההערכה זו אינה וודאית עדיין צריך לזכור שבפשטות דעת הרמב"ם בכל תחום עולי מצרים צריך להפריש תרו"מ בברכה חוץ מאשקלון ובית שאן עצמן.  

3. יש לצרף גם את דעת הכפתור ופרח שבכל התחום שעד נחל מצרים כאשר יש לי ספק אם זה עולי מצרים או עולי בבל יש להפריש תרומות ומעשרות בברכה.

לכן למעשה יש להפריש מטבל וודאי שגדל בתוך העיר אשקלון של ימינו תרומות ומעשרות בברכה.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב