עדות מקרובת משפחה שהם משפחת לויים

התשובה

ב"ה

שלום וברכה

אין לנו את כל הפרטים, על סמך מה אמרה הדודה שאתם לוויים ומה גרם למחלוקת בין הרבנים האם לסמוך על המידע שהיא מסרה. לכן נתייחס לגוף השאלה ברמה העקרונית. 

ואשיב בדרך משל: אדם שאינו שומר מצוות עלה לארץ כחלוץ ייבש ביצות הקים קיבוצים, וברוך ה' לעת זקנתתו נכדו חזר בתשובה. בסמוך לפטירתו קרא לו הסבא לפני פטירתו ואמר לנכדו: תדע לך שאתה כהן כי בחו"ל המשפחה שלנו הייתה משפחת כוהנים.

למרות הסיפור המרגש, אמירה זו לכשלעצמה אינה סיבה לכשלעצמה שאותו נכד יוכל לישא כפיו, יקבל חמישה סלעים לפדיון הבן, יהיה אסור בגרושה ויעלה לתורה ראשון כדו'.

הסיבה היא כי צריך עדות על מנהגי כהונה. לכן המקרים שמתחילים לדון בצורה רצינית הם לדוגמה, הם עדות על מנהגים שמוכח מהם שהם כוהנים. לדוגמה: אם הסבא יספר שכאשר הוא היה ילד גדול, זכור לו שאבא עלה לדוכן בברכת כוהנים, ואולי הוא יספר שהוא זוכר שלאחר שהוא נעשה בר-מצווה אבא שלו פדה בן בכור של קרוב משפחה וכדו', ואז יש כאן איזושהי עדות על העברת מסורת.

כך הוא הדבר בתשובה לשאלתך, העובדה שהדודה מספרת שבחו"ל היא זוכרת שהמשפחה הייתה משפחה של לויים, אינה מספקת, כי צריך עדות על מעשים של מנהגי לויים. וקשה יותר למצוא מנהגי לוייה מובהקים שניתן לומר בוודאות שהמשפחה היא משפחה של לוויים.

לכן בכדי שתוכל להיות מוגדר כלוי, צריך יהיה לעבור בירור מעמיק כפי שהבאנו לעיל.

שבת שלום וחודש טוב

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב 

מכון התורה והארץ