נתינת מעשרות מיין ושמן שגדלו בתחום עולי מצרים

התשובה

ב"ה

שלום וברכה וכל טוב

בתשובה לשאלותיכן, 

א. אכן לגבי דגן תירוש ויצהר מתחום עולי מצרים צריך להפריש תרו"מ גם לדעת הסוברים שאין לברך על תרו"מ משאר הגידולים באיזורים אלו. ממילא, כאשר מפרישים בברכה בוודאי שקיימת חובת נתינת מעשרות ללוי ולעני מיבול גידולים אלו.

ב. ענבים שנמכרים לצורך יין חובת ההפרשה והנתינה היא על בעלי היקבים ולא עליכם.

ג. לגבי השאלה האם די במנוי הפרטי לשטח חקלאי מניב - הוא רק מועיל ביחס לשימוש במטבע, כיוון שבימינו שאין לנו מקדש אנו מחללים גם כמות גדולה של פירות על שווה פרוטה.

ד. אולם המנוי הפרטי אינו כולל גם שטח חקלאי קטן של ארבע דונם אם העצים הללו מניבים, אלא צריך לעשות תחשיב בכל מקרה לגופו, שהוא מבוסס על העיקרון שכאשר עוסקים הסכם הלוואה לנתינת מעשר עני כדין "מכירי עניים" אכן שווה לעניים לקבל שווי כספי בסביבות  1% מהפדיון במקום 10% בפירות בכמות חקלאית, שזה ידרוש מהם להתעסק בשיווק של הסחורה עם כל המשתמע מכך, ובוודאי שאין זה נחשב הערמה.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

בהתנצלות מראש על העיכוב במתן התשובה מסיבה טכנית.