נתינת מעשר ראשון בימינו

השאלה: שלום וברכה בימים אלו אנחנו עמלים על הקמת מיזם 'קטיף עצמי' בעמק שילה. במיזם מבקרים יגיעו, יקטפו פירות מסוגים שונים – דובדבנים, פטל, אוכמניות, תות שדה ועוד. תוך כדי קטיף אנשים וודאי יאכלו ובנוסף יקנו כמות לקחת הביתה. ישנה מורכבות לגבי הפרשת התו"מ, האם להפריש מכל השדה בתחילת היום או רק על מה שנקטף ובאיזה אופן. ברצוננו לקבל ממכם הנחיות לעניין. לאיש שיעמוד איתנו בקשר נרחיב את הסוגיה. בכבוד רב, מוריה בשם: (אבא שלי) עירא רפפורט כרמי ומטעי רפפורט

התשובה

הרב אהוד אחיטוב | י"ח ניסן תש"פ 17:54

ב"ה

 

שלום וברכה וכל טוב 

 

גם כיום חובה לתת מעשר ראשון ללוי מפירות שהם טבל וודאי כגון מפירות גינתך, כפי שפסק השו"ע.

כהן או לוי מפרישים תרומות ומעשרות רגיל, אך אין להם חובה לתת ללוי והם משאירים אותו לעצמם.

אולם לשאלתך להפריש מעשר ראשון ולאחר מכן לתת ללוי, באופן עקרוני כשנהגו כך בזמן חז"ל זה היה מקובל וידעו לעשות כן בצורה טובה. אולם לאחר שחז"ל תקנו הפרשה בנוסח הפרשה שבו אין מסירים מהסל אלא רק את מה שנאסר באכילה שזה מעט יותר מ 1% שזה תרומה גדולה ותרומת מעשר. מומלץ להיצמד להנחיות הנוסח ולא להזיז פיזית את הפירות המיועדים למעשר ראשון ולמעשר שני כיוון שזה יוצר סיבוכים ותקלות במעשה ההפרשה, כפי שראינו במקרים בהם אנשים הפרישו שלא עפ"י הנוסח הרגיל והזיזו את פירות המעשר (כלומר 10% מהפירות) והדבר יצר תקלות.

לכן מומלץ להפריש כרגיל עפ"י נוסח הפרשה רגיל, באופן כזה אתה מדייק בדיוק בקביעת מקום המעשר ואין כאן בעיה של "מרבה במעשרות" ולא "ממעט במעשרות". והנתינה תהיה על בסיס "מכירי לויים" בדומה לבית האוצר באופן כזה הלוי זכה בפירות מיד בשעת ההפרשה - ולאחר מכן מתקזזים איתו על סמך הכסף שנתת לו כהלוואה מראש.

 

מועדים לשמחה

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

toraland whatsapp