מרבה במעשרותיו

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

בדין מרבה במעשרות הדין פשוט שפירותיו מתוקנים, דהיינו מה שנשאר אצלך אין בו בעיה כלל.

לגבי המעשר ללוי שם מופיעה הבעיה מכיוון שרק 100 גרם הם מעשר ראשון ו 100 גרם השניים הם נשארו טבל שלא הפרישו מהם מעשר שני או מעשר עני. לגבי התרו"מ מכיוון שבזמן הזה אין אפשרות לאכלו א"כ אין בעיה ב 10 גרם הנותרים שהם לא תרומ"מ מכיוון שהתרומה לא נאכלת אלא נקברת. על כן השאלה שצריך לדון כעת היא רק לעניין המעשר שנתת ללוי.

בדין המעשר ראשון שהופרש יש לדעת האם התכוונת ש 100 גרם יהיו מעשר ואתה מוסיף כעת במעשר עוד מאה גרם כדי לעשות נחת רוח ללוי (כך משמע ממכתבך, שרצית לתת לו כמות מכובדת) וכך איתא בירושלמי דמאי (פ"ה ה"ב) שבמקרה שהמפריש יודע שצריך לתת רק עשירית אלא שנותן יותר בגלל סיבה שאין לו פירות בכמות קטנה יותר (כגון שמפריש תאנים או תמרים גדולים) אין כאן אלא חלק מעשר ראשון וחלק חולין (לא טבל) וכבר עמד על כך באפיקי ים (סי' יב). על כן  המעשר מקוקל רק אם התכוונת שהכל מעשר ראשון אבל בצורה שחשבת שרק 100 גרם מעשר ראשון והשאר סתם מתנה יתכן שגם המעשר ראשון לא מקולקל הוא חולין, אבל זה דחוק, ובייחוד שהרמב"ם כתב שהמעשר ראשון הוא טבל וחולין מעורבים יחד. על כן נראה שאמנם במעשר ראשון הייתה בעיה בהפרשת 200 גר' .

אין צורך לומר ללוי שהייתה בעיה שהוא עשה בשוגג ואיננו צריך דרך תשובה, אולם לגביך כדאי לחזור על הלכות מעשר ומעשר שני, וכמו כן ראוי לא לעשות הפרשות בפועל, למרות שהיו עושים כך, אבל בימינו שיש כל כך הרבה תקלות, ראוי לעשות הפרשת מעשר ראשון ומעשר עני דרך גופים שעוסקים בכך וזו ההתמחות שלהם, ולכן יש פחות חשש תקלה. על כן תרשם לבית האוצר שהם נותנים את המעשר ללוי ועני ואתה רק צריך להפריש, וזה יהיה לך תיקון גדול. 

שבת שלום

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ