התשובה
ב'הגהות אשרי'[1] נכתב: 'יש שרצו לפסוק המלוה לתוך כיס של צדקה דלא יפרע לעצמו מן הכיס אם לא מדעת הקהל'. דהיינו, הציבור צריך לדעת שהתרומות שיינתנו לתוך הכיס מכאן ואילך, באים הם לכיסוי חובות של קופת הצדקה. אבל בעל 'הגהות אשרי' דוחה סברה זו:
ולא נהירא לרבינו אבי"ה דבפרק אעפ"י בירושלמי פליגי רבי חנינא ורבי אסי אם מוטל על הגבאין ללות או לא, ומדקרי הלואה שמע מינה שנפרעין מכיס של צדקה כשימצא בו לאחר זמן ואין צריך ליטול רשות מן הנותנים בכיס...
דברי 'הגהות אשרי' הללו נפסקו להלכה בשו"ע:[2]
כשחסר בכיס של צדקה צריך הגבאי להלוות וכשימצא בכיס לאחר זמן נפרע ממנו ואין צריך ליטול רשות מהנותנים בכיס...
אם כן נמצא מפורש, שמותר לגבאי צדקה ללוות עבור עני ולהחזיר אחר כך את החוב לקופה מתרומותיהם של הציבור, ואין צריך להודיע לציבור על כך.