מעשר עני לאנשים פרטיים

השאלה:

לכבוד הרב אריאל שליט"א 

לכבוד מו"ר מימי ילדותי
זו שאלתי - בדין מעשר עני לאנשים פרטיים.
אקדים:
אמנם יש דרכים לקיים מצות מעשר עני. אבל למעשה אנשים רבים אינם נותנים, ואף שמן הדין גם ההפרשה כשלעצמה ללא הנתינה מועילה להתיר את אכילת הפירות, מ"מ על מה סמכו?
והנה לאחרונה שמעתי סברא בשם אחד הפוסקים לבאר מנהג העולם ולא מצאתיה עד כה בכתובים וע"כ רציתי לשאול הן לגבי הסברא ואם אמנם יש לה גם מקור כתוב.
וזו הסברא:
שלא כמו מעשר ראשון שיש חובה ללכת וליתנו ללוי, במעשר עני(-אף שאינו כדין לקט שכחה ופאה שנאמר בזה תעזוב), הדין הוא שחובת הנתינה בבית היא כאשר העני בא לבקש (וסברא זו אמורה ללא קשר לדין שטובת ההנאה היא לבעל הבית), ואם אין העני מבקש אין על בעל הבית חובה לחפש עני ליתן לו.
לפי זה הואיל ואנן סהדי שכיום אין העניים באים לבקש מאנשים בבתיהם מעשר עני, שהרי אין זה שווה להם, הרי זה כאילו מחלו, ולכן מעיקר הדין! די להפריש בקריאת שם. 

אני מדגיש איני שואל כיצד ראוי לנהוג לכתחילה, כי ברור שראוי לתת מעשר עני, אלא אני שואל על עצם הסברא הזו שלא נאמרה רק כלימוד זכות אלא כביאור לעיקר הדין (ובפרט כיום שמעשר עני דרבנן).
בברכה ובתודה

התשובה

הרב יעקב אריאל |

יש שני דינים במעשר עני זה המתחלק בשדה וזה המתחלק בבית זה נכון שעניים לא באים היום ליטול מעשר עני, אלא שהשאלה יותר מסובכת העניים לא יכולים ליטול את המעשר משום שאין להם כלים לכך. לדוגמא אם אדם קצר חמש מאות דונם חיטה והוציא כך וכך טון. וכי מי העני שיבוא ויטול וכי הוא בעל משאית, ומה יעשה עם חיטה - יוביל אותה לטחנת קמח? וא"כ כמויות הפרי הגדולות וצורך ההתעסקות עימן גורמות להקשות מאד על נתינת מ"ע. טעם נוסף לקושי בנתינה הוא שבמתח הרווחים לחקלאי נתינת תשעה אחוז מהכמות הכוללת גורמת שהחקלאי לא ירויח כלל. ולכן במערכות גדולות מעבירים אחוז אחד למעשר עני מתוך מחשבה שהעני מסכים לקבל כה מעט ולוותר על טורחו בטיפול בפרי.
כל זה לחקלאי המתפרנס מגידול פירות. אדם פרטי עם כמה עצים ליד הבית יכול למצוא בסביבתו עניים ולתת את הפרי גופו בכמות הנכונה כיון שאינו חי ומתפרנס מפירות אלו.

toraland whatsapp