התשובה
א. שנת תש"ס היא השנה השישית ממחזור השמיטה, ועל כן היא שנת מעשר עני.
ב. פירות שלא הפרישו מהם מעשר עני הרי הם טבולים ואסור לאכול מהפירות.
ג.פירות השנה השישית חייבים במע"ע; בירק השלב הקובע הוא הלקיטה ובפירות האילן - החנטה. להלן הפירות שייחשבו מהשנה השישית:
1.ירק שיילקט לאחר ר"ה תש"ס.
2. הפירות שיחנטו אחר ט"ו בשבט תש"ס.
3.פירות הדר: יש להפריש מעשר שני ומעשר עני כשנתיים, הן מהפירות שיילקטו מט"ו בשבט תש"ס, והן מהפירות שיחנטו מט"ו בשבט תש"ס. (לגבי הנתינה עיין לקמן י/3).
ד. לאחר הפרשת תרומה גדולה ותרומת מעשר וגניזתם, ולאחר נתינת מעשר ראשון ללוי, עלינו לתת מעשר מהנותר לעני.
ה. אין לברך על נתינת מעשר עני.
ו. המפריש מעשר עני בגורן או בשדה אין הבעלים יכולים לתת לעני מסויים, אלא כל עני שיבוא תחילה יכול לקחת.
ז. המפריש מעשר עני בביתו - יכול לתתו לעני שהוא רוצה.
ח. אפשר לתת את מעשר העני לכל יהודי שאין לו הכנסה קבועה לצרכים מינימאליים.
ט. פירות שגדלו בגבולות עולי מצרים אם הם דגן תירוש ויצהר חייב בנתינת מעשר עני, ואילו ירקות ופירות האילן - פטורים מנתינת מעשר עני .
י. יש לתת את הפירות לעניים ולא את שוויים.
1. אפשר להקנות להם את הפירות באחד מדרכי הקניינים הרגילים.
2. לחילופין, אפשר לקבוע עני מסויים שיתן לו באופן קבוע את מעשר העני (מכירי עניים), לתת לו הלוואה מראש, וכל פעם שמפריש מקזז את שווי מעשר העני על חשבון ההלוואה שהעני חייב.
3. בפירות הדר (עייל לעיל סעיף ג/3.) יתן לעני הלוואה מראש עבור הפירות שיילקטו מט"ו בשבט תש"ס, ובעבור הפירות שיחנטו מט"ו בשבט תש"ס. ויתנה עם העני שאם אין חיוב על הפירות הנלקטים מט"ו בשבט תש"ס, ישאר החוב עבור פירות ההדר שיחנטו מט"ו בשבט תש"ס.
יא. הלוקח פירות ממקום שיש בו השגחה על הפרשת תרו"מ, אבל מסופק שמא הובאו עוד פירות שלא הופרשו, יפריש אבל אינו חייב בנתינה לעני.
יב. במקרה של ספק אם הפרישו - יפריש ואינו חייב בנתינה לעני, ויש אומרים שבספק טבל צריך לתת לעני, שנאמר "צדק משלך ותן לו".
יג. הלוקח פירות ממקום שאין בו השגחה להפרשת תרו"מ - צריך להפריש בלא ברכה, ולתת מעשר עני.
יד. הקונה פירות שנקרא עליהם שם מעשר עני - חייב הקונה לתת אותם לעני, ויתבע מהמוכר את כספו. אם קנה פירות שהפרישו מהם תרו"מ ואין ידוע היכן נמצא מעשר העני, הקונה פטור מנתינה.
