התשובה
א. ניכוי הוצאות הבית מחשבון המעשרות שנוי במחלוקת בין האחרונים, ונראה שיש לנקוט כהכרעתם של אחרונים רבים[1] שאדם שמצבו הכלכלי שפיר לא ינכה את ההוצאות אלא יפריש מעשר כספים מסכום ההכנסות לפני הוצאות הבית.
אין לנכות הוצאות ילדים מתחת לגיל 6 לכל השיטות.
ניכוי הוצאות ילדים מעל גיל 6 שנוי אף הוא במחלוקת בין האחרונים, ונראה לנקוט כדעת ה'אגרות משה'[2] שאין לנכות הוצאות אלו, מפני שבדורותינו ילדים בגילים אלו תמיד סמוכים על שולחן הוריהם.
ב. אין לנכות מסים מהמעשרות, הן מפני שמדובר בתשלומי חובה, כפי שכבר הכריע הט"ז[3] והן מפני שאין הם מחולקים על פי הכללים החלים על מצוות הצדקה הפרטית.
ג. ניתן לתמחר את זמן ההתנדבות ולהחשיב אותו כחלק מהמעשר (אך רק אם מקובל בדרך כלל לקבל תשלום על פעילות זו, והאדם מוותר על התשלום מפני שמדובר בעני). כמובן, 'פעילות למען נזקקים' שניתן להחשיבה כמעשר היא רק כשיש לזו משמעות כספית ברורה וישירה (כגון ביצוע תיקונים בבית, שירותי ראיית חשבון ועריכת דין וכדו') אך לא פעילות שאין רגילים לגבות תמורתה שכר. כמו כן, 'נזקקים' הם רק יהודים הזכאים לקבל צדקה על פי ההלכה, דהיינו עניים של ממש.[4]
ד. הקמת קרן גמ"ח בכספי מעשרות אפשרית בתנאים הבאים: א. יש להלוות את הכסף ליהודים עניים (אמנם יש מצוות הלוואה לכל יהודי, אך מעשר כספים נועד בעיקרו לקיום מצוות צדקה לעניים). ב. כספי הגמ"ח יוחזקו בנפרד מהכספים הפרטיים של בעל הגמ"ח.
באשר לסיוע לילדים בעתיד, יש בכך סייגים ומגבלות רבים, כגון הגבלת סיוע זה לשליש מכלל סכום המעשר[5] ורק כאשר מדובר בסיוע הנדרש באותה עת.
5. יש להדגיש כי כל האמור הוא בהנחה שמצבכם הכלכלי שפיר (כמפורש בשאלה). מי שמצבו הכלכלי דחוק, פטור מהפרשת מעשר כספים.
[1]. ראה לדוגמה במקורות הבאים: שו"ת בית דינו של שלמה, ח"א יו"ד סי' א; ברכי יוסף, יו״ד, סי' רמט ס"ק ה; ערוך השלחן, יו"ד, סי' רמט סעי' ז; הרב עזרא בצרי, הלכות צדקה והלכות מעשר כספים, פ"ג סעי' י; שו״ת שבט הלוי, ח״ה סי׳ קלג.
[2]. אגרות משה, אהע"ז, ח"א, סי' קו.
[3]. ט"ז, יו"ד, סי' רמט, ס"ק א.
[4]. לעקרונות הכלליים החלים על הגדרת מיהו 'עני' על פי ההלכה עי' במקורות הבאים: שו"ת חתם סופר, יו"ד ח"ב סי' רלט; חכמת אדם, כלל קמה סעי' י; ערוך השלחן, יו"ד, סי' רנג סעי' ב; שו"ת אגרות משה, יו"ד ח"א סי' קמד.
[5]. אהבת חסד, ח״ב, פי״ח סעי' א.
