מי בדיוק צריך לתת מעשר עני השנה

התשובה

שלום

כל מי שיש בידו פירות טבל (בין שגידל בעצמו ובין שקיבל או קנה) חייב להפריש ולתת לעניים את המעשר עני.

כמו כן כאשר יש ספק אם הופרשו ממנו מעשר עני, יש מצבים שיש חובה לתת את המעשר עני ויש מקרים שלא חייב כפי שיבואר לקמ"ן (מתוך ספר הלכות הארץ הלכות תרומות ומעשרות פרק טו שבהוצאת המכון ):

ז. דיני נתינת מעשר עני חמורים יותר, ויש לתת מעשר עני גם במצב של ספק,[1] כאשר יש 'חזקת חיוב', לאמור שיסוד החיוב של מעשר עני מבורר ואינו מוטל בספק.[2] להלן כמה דוגמאות למקרים שבהם יסוד החיוב של מעשר עני מבורר, ולכן חייב, וכמה דוגמאות אחרות שבהם פטורים מהנתינה.

1. הקונה מן השוק שאין מצויה בו מערכת פיקוח של כשרות, צריך לתת מעשר עני, אף שאין לברך על ההפרשה, כי הפירות אינם טבל וודאי.[3]

2. בספק בשנות המעשר, בפירות כגון שסק אפרסק וכדו', שהחנטה שלהם היא בחודשים שבט - אדר, ויש ספק אם דינם כדין מעשר שני או כדין מעשר עני – יפריש בדרך של תנאי כפי שמוזכר ב'נוסח', ואינו חייב לתת מעשר עני.[4]

3. במקרה של תערובת שבוודאי מצוי מעשר עני בתוך התערובת – חייב לתת מעשר עני. לכן במיני הפירות הנ"ל, אם יש תערובת שבה בוודאי מצויים אפרסקים או שסק שחנטו בשנה השלישית – חייב לתת מעשר עני על הכול.

4. בפירות הדר – עדיף לתת את מעשר העני בשנה השלישית. ויותר טוב לתת את מעשר העני דרך 'מכירי עניים' ('בית האוצר'), ולהתנות עם העני שאם פירות השנה השלישית חייבים במעשר עני, הרי הם נתונים לו אז, ואם בשנה הרביעית – הרי הם נתונים לו בשנה הרביעית.[5]

5. פירות וירקות שגדלים בתחום עולי מצרים, פטורים מנתינת מעשר עני. אך דגן, תירוש ויצהר (קמח, יין ושמן זית) – חייבים בנתינה.[6]

[1] עי' אמונת עתיך 33 (תש"ס) עמ' 26-17; שם 34, עמ' 28-22; שם 35, עמ' 16-12; וע"ע אמונת עתיך 88 (תשע"א), עמ' 32-16.

[2] עי' אמונת עתיך 33 (תש"ס), עמ' 25.

[3] אך כיום (תשע"ו) מי שקונה ברשתות שיווק, אינו צריך לתת מעשר עני, כי לרוב דואגים להפרשת תרומות ומעשרות במחסן המרכזי.

[4] '9/100... הרי הם מעשר שני, ואם הפירות חייבים במעשר עני – הרי הם מעשר עני'. עי' אמונת עתיך 35, עמ' 13.

[5] שו"ת מנחת יצחק ח"ח, סי' עב אות ד; אמונת עתיך, שם עמ' 14.

[6] לגבי פירות וירקות, חיוב ההפרשה בגבולות עולי מצרים הוא מספק ולכן פטור מן הנתינה. אך לגבי דגן תירוש ויצהר, שנהוג לברך, הוכרע הספק, וחייב בנתינה; ועי' אמונת עתיך שם, עמ' 15 והערות 16-15.

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי