מטבעות של מעשר-שני שלא קיימו בהם מצוות ביעור-מעשרות

השאלה:

שלום רב מצאתי במגירה מטבע עליה חיללתי לפני מס' שנים מעשר שני. בטעות לא חיללתי המטבע בעיתו, עבר הרבה זמן. מה עלי לעשות כעת? רק לחלל, או גם לברך?בתודה רבה מראש

התשובה

הרב אהוד אחיטוב | ה' כסלו תשע"ז 10:32

ב"ה ד' כסלו ה'תשע"ז


                     מטבעות של מעשר-שני שלא קיימו בהם מצוות ביעור-מעשרות

 

שלום וברכה

 

לשאלתך, כיצד לנהוג אם נותרה ברשותך מטבע לחילול מעשר- שני שלא ביערת אותה בזמן, האם אתה יכול לעשות כן עכשיו?

 

תשובה: כידוע חג הפסח של השביעית (ה'תשע"ה) היה מועד ביעור מעשרות של המעשרות של שלוש השנים שקדמו לה (תשע"ב-תשע"ד) ובכללם לחלל את מטבעות המעשר-שני שנותרו ברשותנו.

ונחלקו המפרשים מה קורה אם עבר אדם ולא ביער מטבעות של מעשר-שני:

יש הסוברים שהוא יכול לעשות כן גם לאחר הזמן, בדומה לאדם שלא הביא קרבן בזמן – שאמנם הוא עובר על "בל תאחר" – אך הוא רשאי להביאו גם לאחר הזמן. לפיכך לדעה זו ניתן במקרה שלנו לפדות את כל המטבעות על מטבע אחת או על סוכר בשווה-פרוטה ואותם לאבד מן העולם (חזו"א דמאי סי' ב ס"ק ז ד"ה ונראה שם עבר, ועי' גם מנחת חינוך מצוה תרז מהדורת מכון ירושלים אות ו ד"ה ואינו מבואר). 

אולם למעשה אנו פוסקים כפי ההבנה המקובלת יותר בהלכה שמעשר-שני אחר זמן הביעור נאסר באכילה, ופקע ממנו דין מעשר-שני ונעשה דבר איסור שלא שייך בו פדיון (עפ"י שער המלך הל' מאכלות אסורות י, טז, תורת הארץ ח"א פ"ג אות נד, מנחת שלמה ח"א סי' סה אות ב). לפיכך אם מצאו אחר זמן ביעור מעשרות מטבעות של מעשר-שני שלא נפדו בזמן הביעור, צריך לאבד באופן ישיר את כל אותם מטבעות של מעשר-שני שנותרו (וכן פסק האדר"ת בספרו דבר אליהו כמובא בספר הודאת הארץ, הוצאת מכון התורה והארץ עמ' 71).

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

toraland whatsapp