משנה במסכת חלה

השאלה:

שלום

במסכת חלה, א,ט ,כתוב: "החלה והתרומה... אין ניטלין מן הטהור על הטמא, אלא מן המוקף"...
והברטנורא אומר: אין נטלים מן הטהור על הטמא, גזרה שמא יטול שלא מן המוקף, שמא יגע הטמא בטהור ויטמאנו.

לא הבנתי את זה.
1. למה נוטלים דווקא מן המוקף? זה דין של משנה, או שזאת גזרה?
2. הברטנורא לא ברור לי - למה חוששים שיטול שלא מן המוקף? הרי דווקא אם הוא יטול לא מן המוקף, *אין* חשש שמא יגע הטמא בטהור - כי הרי הם רחוקים!
דווקא כשנוטלים מן המוקף, כלומר כשהם קרובים - דווקא אז יש חשש שיטמאו!

תודה וכל טוב

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/10/2013 8:56:36 PM

בס"ד

שלום וברכת ד´

החיוב ליטול מהמוקף נחלקו בו הראשונים, הראב"ד (הל´ תרומות פ"ג ה"כ) כתב שהטעם הוא שמא לא יפריש את הכמות הנדרשת, ועוד שמא ישכח. רש"י (גיטין ל ע"ב) כתב שהנימוק שמא אין אות השמפריש עליו בעין. דעת התוס´ והרמב"ם שלא הביאו נימוק מדוע צריך מוקף היא כנראה שזו גזרת הכתוב "והרמותם ממנו", ולכן אין צורך בנימוק, ואילו לדעת הראב"ד ורש"י נראה שזאת היא גזרת חכמים שיש לה נימוק מסויים.
הרע"ב מסביר שכיוון שצריך מהמוקף א"כ צריכה להיות נגיעה בין הטמא והטהור, ומתוך חשש שמא יטמא הטמא את הטהור האנשים ירחיקו את הטמא מהטהור, וממילא לא יהא מוקף, ולכן אם יתירו לתרום מהטהור על הטמא יבואו להפריש שלא מהמוקף, ועל כן גזרו שלא להפריש מהטהור על הטמא.

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון

toraland whatsapp