לימון בטו בשבט

התשובה

בס"ד

שלום וברכה

א. אמנם לשיטת התוס' חנטה היא בנפילת הפרחים ויציאת הפרי הקטן, אבל כאשר יש ספקות דעת הגר"ש ישראלי זצ"ל היא שחוזר דין צובר גורנו ואז מפריש על הכל את המעשר של הרוב. (לפחות ששה שבעה חדשים הקרובים אין בעיה מכיוון שמשעת חנטה עד פרי בלימון זה לוקח קרוב לתשעה חדשים בחורך וששה שבעה חודשים בקיץ). כמו כן נראה שבלימון יש את ספקו של הרש"ס שהולכים בו כאתרוג בתר לקיטה, וכפי שכתב המנח"ש בשם הרש"ס בשביעית, וא"כ במקרה כזה הכל הוא של החמישית. על כן אפשר על הפרשה אחת לאחר שבעה חדשים.

הרוצה להחמיר הדרך הפשוטה ביותר היא להוריד את החנטים הקטנים ולהשאיר את הישנים כך שישאר בערך פער של חודש בין החדשים והישנים. כך שגם בזמן הקטיף הם יהיו נכרים. כמו כן אפשר לציין מספר לימונים ישנים וחדשים, ואם בשעת הקטיף יהיו לימונים מסופקים יקחו אחד מהישנים ואחד מהחדשים. 

ב. כבר כתבתי בא. את דעתי שאפשר להפריש אחד כמעשר שנה חמישית. ובייחוד אם אפשר להבחין בעץ בין לימונים גדולים שהם ישנים וקטנים שהם חדשים. 

ג. אי אפשר להפריש על דבר שאין בו שליש שאיננו פרי, אלא א"כ הלימון כאתרוג שהוא מתחייב משעה שיעגיל. (עיין רמב"ם הל' מעשר פ"ב). 

ד. פעם היה באתר של מכון כת"ר, אינני יודע עם ממשיכים עם זה. אבל תקח שווי של 10 אגו', זה לעולם לא עובר את הגבול הזה, וכידוע אין כיום מטבע של 5 אגו' כהליך חוקי, כך שהמטבע הקטנה ביותר היא 10 אגו'. 

ה. אם היא מוקפת ואוכלים בה ומכניסים שם כלים ונשמרים, אחד התנאים מגדיר זאת כחצר. כדי שיהיה גינה צריך שיהיה מקום גידול, מה שהיום אנו קוראים שדה מטע, אבל חצר הוא המקום לפני הבית שאין שם הרבה עצים, אלא בודדים ולכן הוא מוגדר כבר כבית. 

שבוע טוב

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ