ירקות שנקטפו לאחר א תשרי תשע"ט והפרישו מהם מעשר עני במקום מעשר שני, מה דינם.

התשובה

שלום

פסק הרמב"ם הלכות תרומות פרק ה הלכה יא

אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו ואם תרם אינה תרומה שנאמר שנה שנה, ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא באה השמש וחזר וליקט אחר שבאה השמש אין תורמין מזה על זה שזה חדש וזה ישן, וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש וחזר וליקט אתרוג אחר משבאה השמש אין תורמין מזה על זה מפני שאחד בתשרי ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות, וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן.

1. האתרוג מיוחד משאר הפירות שהשנה למעשרות נקבעת  לפי הלקיטה כירקות , אך שונה הוא מירקות שר"ה שלו הוא טו בשבט ולא א תשרי.

לכן אין הבדל בין אתרוג שנקטף לפני א תשרי לבין שנקטף לאחר א תשרי והם שייכים לאותה שנה והיא עדיין שנת מעשר עני. והפרשת כראוי.

2. ירקות שנקטפו לאחר ראש השנה חייבים במעשר שני ולאחר הפרשה יש לחללם על מטבע, ואין משמעות לקריאת שם מעשר עני שאמרת, ולכן הירקות עדין טבלים לעניין מעשר שני.

לכן יש להשלים את ההפרשה ולהפריש מן הירקות הנותרים מעשר שני ולחלל על מטבע.

אם עדין לא אכלו כלל מן הירקות, הרי אתה יכול להפריש את המעשר שני מאותם ירקות שקבעת קודם לכן בשם מעשר עני, ולומר "כל הירקות שקבעתי אותם למעשר עני בכל מקום שהם יהיו מעשר שני", ולאחר מכן יש לחללם על מטבע.

אם הירקות נאכלו חלקם. הרי יכול להיות שאותו חלק שקבעת למעשר עני כבר נאכל ואותו חלק שקראת עליו שם מעשר ראשון פטור מהפרשת מעשר שני. לכן יש לומר כדלהלן . "עשירית מן הטבל (ביאור-מהירקות שאינם מעשר ראשון )הנמצאת בתחתית הירקות החייבים בהפרשה הרי היא מעשר שני" . ולאחר מכן יש לחללם על מטבע.