חילול מעשר שני על סוכר

התשובה

א. הרמב"ם והראב"ד (הל' מע"ש פ"ד ה"ב) נחלקו האם אפשר לחלל פירות על פירות: לדעת הרמב"ם אפשר לחלל מין על מינו ובדיעבד אף באינו מינו, ואילו לדעת הראב"ד אין לחלל אלא על מטבע.

ב. ואמנם הרמב"ם, הל' מאכלות אסורות פ"י הי"ז כתב בהקשר לחילול רבעי: 'ואומר הרי כל הפירות האלו מחוללין על חיטים אלו או על שעורים...', והסביר ה'לחם משנה' שם, שהרמב"ם התיר אפילו לכתחילה לחלל פירות על פירות אחרים שאינם מינם, כי מדובר בזמן שאין בית המקדש קיים.

ג. בתשובה של ר' יהוסף אשכנזי שנדפסה בשו"ת ר' בצלאל אשכנזי סי' ב כתב כך:

'וכן מה שמחלל את המעשר שני על מעט קמח זה ודאי טעות גמור הוא מכמה טעמים הראשון כי רוב הקמח טמא שבאו עליו מים כי כן מנהג הארץ ללתות את החטים ולא קנה המעשר דהא אפילו בקונה פירות שאינם יכולים להגיע לירושלים תנן לא קנה מעשר מכ"ש זה שטמא מתחילתו...'

כלומר שלמדנו במשנה מע"ש פ"א מ"ה שאם קנה במעות מע"ש פירות שאינם יכולים להגיע לירושלים כי יירקבו עד שיגיעו לשם, אזי לא נתפש שם מע"ש על הפירות. וכתב ר"י אשכנזי קל וחומר בפירות טמאים וכן כתב בשו"ת ישועות מלכו, קרית ארבע פ"ב ה"ב.

ד. אך ר' יהוסף אשכנזי שם מעיד שהמנהג בצפת היה לחלל על קמח שלא עבר לתיתה כיוון שהוא לא נטמא. וכן הנהיג הרב דוד בהר"ן בירושלים עיה"ק לחלל על סוכר מפני שהסוכר עובר תהליכים ופנים חדשות באו לכאן, ואף שנטמא לפני כן הטומאה סרה ממנה בעקבות תהלכי העיבוד שהוא עובר (הגרש"ז אויערבאך בכרם ציון, תרומות ומעשרות עמ' רטז גידולי ציון אות ה). אמנם שם כתב שכיום תהליך הסוכר שונה ולכן מי שמחמיר שלא לחלל על פרי טמא אינו יכול לחלל על סוכר.

ד. הגר"מ אליהו בפסקיו, ס' התורה והארץ ה' עמ' 33-32, כתב שנהגו לחלל על סוכר וציין לדברי ר' חיים סיתהון בס' ארץ חיים, יו"ד סי' שלא ס"ק לג שנהגו לחלל על פירות או קמח כנ"ל וכן מביא דברי טל אורות: 'מסיק לקיים המנהג אך עכ"פ בעינן דווקא מידי דאוכל'.

ה. לסיכום, בס' הלכות הארץ, עמ' 32 סעי' ה כתבנו עפ"י הגרי"מ טוקצינסקי שיש לחלל את המע"ש והרבעי על מטבע אחר ויש נוהגים לקחת סוכר ולחלל וכו' ואח"כ ישפוך את הסוכר לכיור.

בברכה, 

יואל פרידמן