חובת הפרשת תרו"מ למנוי בבית האוצר

התשובה

שלום

 1. בהיותך מנוי אינך פטור המפרשת תרו"מ.

ולכן כל פעם שאתה קוטף ומתחייב בהפרשת תרו"מ . הפירות הינם טבל עד לאחר ההפרשה 

דהינו יש להוציא קצת יותר ממאית ולומר נוסח ההפרשה. 

 התועלת בהיותך מנוי היא , שאינך צריך להחזיק מטבע לחילול מעשר שני אלא יש עבורך מטבעות מוכנים לחילול בבית האוצר. 

כמו כן בהיותך מנוי לאחר לקראת שם מעשר ראשון אתה מקיים מצוות נתינת המעשר ללוי . אלא שבהיותך מנוי  הלוי מחזיר  אותו לידך ואתה יכול לאכול ממנו לאחר שקיימת מצוות נתינה ללוי

 2. אכן יש פעמים שהקוטף פרי אחד מותר לאכול אכילת עראי בלא הפרשה 

להלן דברים שנכתבו בספר 'הלכות הארץ' הלכות תרו"מ פרק יא

אכילת פירות בשדה ובחצר ללא הפרשת תרומות ומעשרות

כב. בשדה ובמטע מותר לקטוף כל כמות פירות שרוצים, ולאכול אותה ללא הפרשת תרומות ומעשרות, ובלבד שיאכל אותם באופן ארעי, לאמור ללא הכנות רבות לפני האכילה. למשל, אין לקלף פירות רבים לפני האכילה, אין לבשל לפני האכילה וכדו'.[1]

כג. אם העצים מצויים בחצר 'המשתמרת',[2] מלבד ההגבלה בדרך האכילה יש גם הגבלה בכמות הפירות שקוטפים ושאוכלים בבת אחת. מותר לקטוף רק פרי אחד או גרגיר אחד של ענבים ולאכול אותו אכילת ארעי כדלעיל, ושוב לקטוף ולאכול. אך אם קוטף אפילו שני פירות יחד – מתחייב בהפרשת תרומות ומעשרות גם אם אוכל באופן ארעי.[3]

כד. ההגבלה בכמות הפרי שקוטפים ואוכלים נמדדת על פי הרגל האכילה. מענבים רגילים לאכול גרגיר, ולכן מותר לקטוף ולאכול רק גרגיר אחד בבת אחת. אך אבטיח למשל, אין רגילים לאכול אבטיח שלם בפעם אחת, ולכן אם קוטף ואוכל אבטיח שלם מתחייב בהפרשת תרומות ומעשרות. הוא הדין גם בפירות הדר, שההרגל לאכול כל פלח בפני עצמו, ולכן הקטיף והאכילה של פרי הדר שלם מחייבים הפרשת תרומות ומעשרות.[4]

[1] המעשר והתרומה, פרק שישי עמ' סד.

[2] מהר"י קורקוס, לרמב"ם הל' מעשר פ"ד הט"ו. חצר המשתמרת היא חצר מגודרת, שמצויה ליד בית שגרים בו; בעניין ההגדרה של חצר המשתמרת עי' במאמרנו 'חיוב מעשר בקטיף תיירותי', אמונת עתיך 88 (תשע"א), עמ' 42-39.

[3] רמב"ם, הל' מעשר פ"ד הט"ו הי"ח; 'המעשר והתרומה', פרק שביעי, עמ' פ-פא.

[4] חזו"א, דמאי סי' ז ס"ק כ; שם' ס"ק כד; שערי צדק, פרק ג סעי' טז-יז; התורה והארץ ד, עמ' 206-202.

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי