הפרשת תרומות ומעשרות מתמד (יין שני)

התשובה

שלום, 

כתבתי מאמר באמונת עתיך 125 בדיוק על השאלה לעיל קישורית מצ"ב.

אני מצרף את הסיכום של המאמר הנ"ל:

א. תמד חייב בתרומות ומעשרות כאשר התקבל נוזל בשיעור של ארבע מידות לאחר שהכניס כמות של שלוש מידות מים עם השמרים.[1]

ב. אם הדריכה הראשונית לא נעשתה על ידי מכונה או קורה אלא רק בדריכת רגליים, כי אז יש להפריש תרומות ומעשרות גם כשהתקבל פחות מארבע מידות, ובפרט כאשר התמד תסס כראוי.[2]

ג. כשמפריש מן התמד עצמו, יש להפריש כמות שמתאימה לכל התמד.

ד. אם מפריש מיין של טבל על התמד – יכול להפריש לפי חשבון, לאמור כשיעור התוספת שהתקבלה מעבר למים (ושאר חומרים שפטורים מתרו"מ) שהכניס בתחילה.

ה. כאשר יש שני סוגי תמד, הדרך הפשוטה יותר היא להפריש מכל תמד בפני עצמו, וכפי שכתבו הגר"ש סלנט והגרצ"פ פראנק.

ו. מותר להפריש מתמד כזה שהיחס בינו לבין המים הוא של ארבע מידות כנגד שלוש מים, ואשר תסס כראוי על תמד אחר כדוגמתו, ובלבד שייחשב את הכמויות החייבות בתרומות ומעשרות בכל אחד מסוגי התמד, כפי שהתבאר לעיל.

[1].    כך פסק בשו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' פא. ואומנם המאירי ודעימיה מחמירים גם בפחות משיעור זה אם תסס כראוי, אך נראה שאפשר להקל.

[2].    שו"ע, או"ח סי' רד סעי' ה-ו ובפרט לאור המאירי ודעימיה שהוזכרו בהערה הקודמת.

בברכת התורה והארץ, 

יואל פרידמן