הפרשת תרומות ומעשרות מתמד (יין שני)

השאלה: בוקר טוב! אדם סחט ענבים לצרכי ייצור יין (וייצר מזה יין) . לאחר הסחיטה ריכז את הקליפות של הענבים לכלי אחר , מילא מים עד לגבה הענבים (להערכתו שיעור המים מול קליפות הענבים 1:1 ), הוסיף סוכר וסגר. לאחר זמן קיבל משקה בהיר שטעמו יין . נראה שזהו דין תמד שנקבע שיש לו דין יין. א. האם נכון שזה יין ? ב. בין אם יין או שם אחר, האם חייב בתרומות ומעשרות? ג. באם הוא יין וחייב בתרו"מ האם ניתן להפריש ממנו על היין המקורי (שנעשה מהסחיטה הראשונה) או להיפך מהיין המקורי להפריש עליו.

התשובה

הרב יואל פרידמן | י"ח שבט תשפ"א 15:58

שלום, 

כתבתי מאמר באמונת עתיך 125 בדיוק על השאלה לעיל קישורית מצ"ב.

אני מצרף את הסיכום של המאמר הנ"ל:

א. תמד חייב בתרומות ומעשרות כאשר התקבל נוזל בשיעור של ארבע מידות לאחר שהכניס כמות של שלוש מידות מים עם השמרים.[1]

ב. אם הדריכה הראשונית לא נעשתה על ידי מכונה או קורה אלא רק בדריכת רגליים, כי אז יש להפריש תרומות ומעשרות גם כשהתקבל פחות מארבע מידות, ובפרט כאשר התמד תסס כראוי.[2]

ג. כשמפריש מן התמד עצמו, יש להפריש כמות שמתאימה לכל התמד.

ד. אם מפריש מיין של טבל על התמד – יכול להפריש לפי חשבון, לאמור כשיעור התוספת שהתקבלה מעבר למים (ושאר חומרים שפטורים מתרו"מ) שהכניס בתחילה.

ה. כאשר יש שני סוגי תמד, הדרך הפשוטה יותר היא להפריש מכל תמד בפני עצמו, וכפי שכתבו הגר"ש סלנט והגרצ"פ פראנק.

ו. מותר להפריש מתמד כזה שהיחס בינו לבין המים הוא של ארבע מידות כנגד שלוש מים, ואשר תסס כראוי על תמד אחר כדוגמתו, ובלבד שייחשב את הכמויות החייבות בתרומות ומעשרות בכל אחד מסוגי התמד, כפי שהתבאר לעיל.


[1].    כך פסק בשו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' פא. ואומנם המאירי ודעימיה מחמירים גם בפחות משיעור זה אם תסס כראוי, אך נראה שאפשר להקל.

[2].    שו"ע, או"ח סי' רד סעי' ה-ו ובפרט לאור המאירי ודעימיה שהוזכרו בהערה הקודמת.

בברכת התורה והארץ, 

יואל פרידמן

toraland whatsapp