התשובה
א. אסור לאכול ואסור גם ליהנות מאיסור טבל, ונחלקו הפוסקים אם איסור הנאה הוא מדאורייתא או מדרבנן.[1] לכן אין לזרוע זרעים מעגבניות אם לא הפרישו תרומות ומעשרות מן העגבניות.[2] טעם האיסור לזרוע טבל הוא שגורם להפסיד התרו"מ או שזריעת הזרעים היא הנאה של כילוי, שאסורה.[3]
ב. אומנם יש מקום לדון, שכן חיוב תרומות ומעשרות חל רק על פירות שנאכלים לאדם לפחות על ידי הדחק, וזרעי העגבניות כשלעצמם אינם נאכלים, וייתכן שהאיסור לזרוע טבל נאמר רק בזרעים שנאכלים.
בשו"ת ציץ אליעזר[4] מביא את דעת ה'מגן אברהם'[5] שיש לברך 'בורא פרי העץ' על קליפות תפוזים, ומסביר ה'מגן אברהם' שאף שהן אינן נאכלות כמות שהן, והן ראויות פחות מאשר עיקרו של הפרי, מכל מקום הן חלק מהפרי. זאת כפי שיש אומרים לברך 'בורא פרי העץ' על הקפריסין, אף שעיקר הפרי הוא התמרות. גרעיני העגבניות אינם נאכלים כמות שהם, אלא נאכלים יחד עם העגבנייה עצמה. בהקשר לזריעת זרעים של טבל, חקרו האחרונים אם נאסר לזרעם מפני שהנאה של כילוי אסורה, או מפני שמפקיעם מן המעשר:[6] אם האיסור הוא מפני שמפקיעם מן המעשר, ייתכן שגרעיני העגבניות פטורים, שכן הם עצמם אינם נאכלים לבדם, אך אם נאמר שהאיסור הוא מפני שהנאה של כילוי אסורה, מסתבר שכיוון שזרעים אלו הם חלק מן העגבנייה, חל עליהם איסור טבל, וממילא אסור ליהנות מהם. כאמור בשאלה, את העגבניות עצמן אין אוכלים, וכל ההפרשה אינה באה אלא כדי להתיר את זריעת הזרעים. בהקשר לכך, ישנה מחלוקת ה'מגן אברהם' והט"ז: לדעת ה'מגן אברהם',[7] חיוב ההפרשה הוא רק מעין הכשר אכילה, ולדעת הט"ז[8] גם אם אין מתכוונים כלל לאכול את הפירות, חייבים בתרו"מ, כי ההפרשה היא הכשר הנתינה.[9]
לכן למעשה, נראה שיש להפריש תרומות ומעשרות ללא ברכה.[10]
[1]. ר' משנה למלך, הל' תרומות פ"ב הי"ד; כמובן שבזה"ז האיסור אינו אלא מדרבנן לכו"ע.
[2]. תוספתא דמאי פ"א הי"ח; רמב"ם הל' מעשר פ"ו ה"ג.
[3]. ר' דרך אמונה, לרמב"ם שם.
[4]. שו"ת ציץ אליעזר, ח"א סי' א.
[5]. מגן אברהם, סי' רב ס"ק יז.
[6]. עי' מקדש דוד, תרומות סי' נה אות י ד"ה והנה בזה דאסור.
[7]. מגן אברהם, סי' ח ס"ק ב.
[8]. ט"ז, יו"ד סי' א ס"ק יז.
[9]. וע"ע ביאור הגר"א, או"ח סי' ח.
[10]. עי' במאמר הרב עודד ישראלי, הפרשת תרו"מ בעגבניות לזרע, התורה והארץ ב, עמ' 359–366, ובתגובתי אליו, שם עמ' 367–368.
