הפרשת תרו"מ בטיול

התשובה

ב"ה

שלום רב וברכת ה' עליכם 

בתשובה לשאלותיכם, נשתדל לענות לפי הסדר: 

שאלה א': האם כאשר קוטפים פירות שגדלים בערוצי הנחלים אסורים הם באיסור ערלה? ובמידה ואין בהם איסור ערלה האם חייבים להפריש מהם תרו"מ?

תשובה: עצים הגדלים בגדות הנחלים במקום הפרוץ לכל, יתכן שקיים לגביהם איסור ערלה, כשהדבר תלוי עד כמה עצים אלו רחוקים ממקומות ישוב, כדלהלן:

1. עצים שצמחו מאליהן ברשות הרבים הקרובה למקום ישוב – יש שלמדו בדעת הרמב"ם שפירותיהם מותרים באכילה – אך למעשה הספק לא הוכרע, וכיוון שזה ספק איסור הנאה מדאורייתא גם בזמן הזה, לכן למעשה הם אסורים באכילה מחשש איסור ערלה.

2. אולם אם מדובר בעצים שצמחו מאליהן על גדות הנחלים במקום טרשים מחוץ לישוב – אפילו אם מדובר היה ברשות היחיד וכל שכן במקום שלכולם מותר לטייל בו, אם אין כדאיות כלכלית להביא פירות לעיר הם פטורים מערלה.

3. לגבי חיוב תרומות ומעשרות - הפירות הללו הפקר, ולכן מותר לקטוף אפילו מס' פירות יחד ולאכול מהם כאוות נפשכם, ואפילו להביאם לביתכם, כיוון שפירות מעצי הפקר - פטורים לגמרי מתרומות ומעשרות.    

שאלה ב': מטע של גוי, שמרשה למשפחה לעבור ולקטוף פירות ולמלא שקית או סלסלה ולקחת הביתה?

תשובה: קטיף פירות ממטע של גוי שלא תמורת תשלום, מותר מצד איסור ערלה רק אם יודעים בוודאות שהעצים הללו ניטעו לפני זמן רב כי אין קניין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מאיסור ערלה.

לגבי חובת הפרשת תרומות ומעשרות, אם התברר שאין חשש ערלה בפירות. במקרה זה יהיה מותר לכם לקטוף מהפירות ולאכול אכילת עראי במטע אך לא אכילת קבע. דהיינו מותר יהיה לקחת מס' פירות יחד ולאכול אך אסור לקטוף כמות גדולה ולאכול בלא הפרשת תרומות ומעשרות. כמו כן אסור לאסוף מס' פירות ולהכין מהם סלט פירות, כיוון שזה נחשב כבר כאכילת קבע האסורה אחרי גמר מלאכה.

הסיבה לחיוב תרו"מ במצב כזה, היות שמעמדם של פירות אלו כפירות שגדלו במטע נכרי בארץ ישראל שגמר מלאכתם היה על ידי ישראל ובוודאי כשזה גם עבור הישראל - וחובה להפריש מהם  תרו"מ - אם רוצים לאכול מהם קבע.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

מכון התורה והארץ