הפרשת תרו"מ בהדרים

התשובה

שלום

ראש השנה לפירות האילן הוא טו בשבט  ושלב הקובע הוא החנטה ולכן פירות הדר שגדלים עכשיו שייכים לשנה שלישית שנת מעשר עני.

ואף מי שהחמיר בפירות הדר לחשוש שמא דינו כאתרוג שהןלכים לפי שעת הלקיטה ולא החנטה  חומרא זאת תתחיל רק על פירות הדר שילקטו לאחר טו בשבט תשע"ט שמצד אחד חנטה שלהם היתה בשנה שלישית אך לאידן הלקיטה היתה בשנה רביעית ולכן מחמירים לעשר את שתי העישורים מעשר עני ומעשר שני. אך כרגע בחודש כסליו הן החנטה והן הלקיטה חלים בשה שלישית  ולכן יש להפריש רק מעשר עני.

להלן קטע מספר הלכות הארץ שבהוצאת המכון 

ח. השלב הקובע את שנת המעשר של פירות האילן הוא החנטה, והתאריך שבו מתחילה השנה לעניין זה הוא ט"ו בשבט. לכן פרי שחנט לפני ט"ו בשבט, משתייך לשנה הקודמת, ואם חנט לאחר ט"ו בשבט – הוא משתייך לשנה שלאחריו.

ט. הראשונים נחלקו מהי ה'חנטה'. לדעת בעלי התוספות החנטה היא תחילת היווצרות הפרי, לאחר נבילת עלי הכותרת של הפרח.[1] לדעת הרמב"ם החנטה היא סוף הגידול והיא מקבילה ל'עונת המעשרות', לאמור תחילת שלב ההבשלה.[2] אף שמחלוקת זו לא הוכרעה,[3] ומכלל ספק לא יצאנו, המנהג המקובל הוא כדעת בעלי התוספות כדלעיל. לכן פרי שתחילת הגידול שלו היא לפני ט"ו בשבט משתייך לשנה הקודמת, ופרי שתחילת גידולו לאחר ט"ו בשבט, משתייך לשנה שלאחריו.

י. יש כמה מיני עצים שזמן החנטה שלהם הוא בתקופה הקרובה לט"ו בשבט, כגון, שקד, אפרסק, שסק, כיוון ש'שנת המעשר' נקבעת לכל פרי בנפרד, פעמים שאי אפשר לקבוע את 'שנת המעשר' לכל המטע כאחד. לכן אם יש אפשרות לסמן את 'שנת המעשר' של כל פרי בנפרד, יש לעשות כן. אם אין אפשרות כזו, יקבע את 'שנת המעשר' של הפירות על פי רוב הפירות, ויאמר בנוסח ההפרשה: 'תשע מאיות.... הרי הן מעשר שני', ויוסיף: 'ואם הפירות הם משנת מעשר עני, כל מה שקראתי בשם מעשר שני יהיה מעשר עני...'. לאחר מכן יחלל את המעשר השני (ללא ברכה).[4]

יא. האתרוג הוא יוצא מן הכלל, ואף שנחשב אילן, שלב הגידול הקובע בו הוא לקיטה, כירק, אך התאריך הקובע הוא ט"ו בשבט, כאילן.[1] לגבי שאר פירות ההדר יש מחלוקת הפוסקים אם דינם כשאר עצי פרי (חנטה וט"ו בשבט) או שדינם כאתרוג (לקיטה וט"ו בשבט).[2] ולמעשה, פירות הדר שחנטו בשנה אחת ונלקטו בשנה אחרת, יש להפריש מהם גם מעשר שני וגם מעשר עני, ובנוסח ההפרשה יאמר: 'תשע מאיות.... הרי הן מעשר שני', ויוסיף: 'ואם הפירות הם משנת מעשר עני, כל מה שקראתי בשם מעשר שני יהיה מעשר עני...'. לאחר מכן יחלל את המעשר השני (ללא ברכה).

[1] אך התאריך הקובע הוא ט"ו בשבט כשאר אילנות; עי' רמב"ם, הל' מע"ש פ"א ה"ה.

[2] משפט כהן סי' נא; חזו"א, שביעית סי' ז ס"ק טז, ד"ה תפו"ז.

[1] תוס', ר"ה יב ע"ב, ד"ה התבואה. עד איזה גודל של פרי עדיין נחשב שהפרי חונט? בלימון למשל, פרי בגודל של 'כזית' נכלל במושג חנטה. בפירות אחרים יש לחשב את הגודל בצורה יחסית לגודל האתרוג; עי' תוס', ר"ה יד ע"ב ד"ה ושביעית; באהלה של תורה ח"ד, עמ' 298.

[2] רמב"ם, הל' מע"ש פ"א ה"ב; רמב"ם, הל' מעשר פ"ב ה"ה; התורה והארץ ד עמ' 159-152.

[3] עי' חזו"א, שביעית סי' ז ס"ק טז, ד"ה פירות האילן; שם, ד"ה פירות האילן; שם, ס"ק יב; שם, סי' כא ס"ק טז, ד"ה ולענין הלכה.

[4] רמב"ם, הל' מע"ש פ"א הי"א; התורה והארץ ב, עמ' 340-319; ועדיף להפריש תמיד יותר מפרי אחד לצורך התרומה הגדולה והתרומת מעשר. ואם יש פירות מגדלים ומצבעים שונים יש להפריש חלק מן הפירות בגודל ובצבע האחד והחלק הנוסף מן הגודל והצבע האחר. באופנים אלו ניתן לתלות שחלק מן הפירות משנה אחת והאחרים מן השנה השנייה. הערת הרה"ג יעקב אריאל, ראה לעיל, עמ' ...