הפרשה מראש וכמויות קטנות בזמן המשנה

התשובה

ב"ה

שלום וברכה

ראשית, חובת ההפרשה היא על כל פרי וירק שגדל בארץ ישראל, גם אם זו כמות קטנה ביותר, חובת ההפרשה היא עצמית ללא קשר למי שמקבל אותה. כמובן שלאחר שהפרשת יש חובה נוספת לתת אותה אך ההפרשה לא תלויה בנתינה ויש תמיד להפריש גם אם אף אחד לא יקבל את ההפרשה.

חז"ל אכן עמדו על הבעייתיות והקושי ללכת לחפש בכל פעם כהן/ לוי/ עני ולכן מובאת אפשרות בחז"ל, וכך אנו עושים כיום בבית האוצר,  שמבוססת על דין מכירי כהונה/  לויה/ עניים. ישנם שני חלקים מרכזיים לפתרון זה. א. מובא בגמרא בגטין ל, א שאם ישנה רגילות לתת לכהן או לוי מסוימים אפשר לתת להם בקביעות וכל האחרים, מכיוון שהם יודעים שאותו אחד מקבל, הם מתייאשים מקבלת מתנות אלו, דבר זה מאפשר לתת לאחד באופן קבוע. 

בנוסף לכך מובא כבר במשנה בגטין ג, ז, "המלווה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקן, מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין". כלומר יש כאן פתרון של הלוואה מראש, הכהן, הלוי והעני מקבלים סכום של כסף, בשווי של המעשרות העתידיים, ובכל פעם שהבעלים מפרישים הם למעשה מתקזזים איתם על השווי של המעשרות, כך שהכהן והלוי מקבלים בסופו של דבר את השווי של המעשרות, וכך ניתן לעשות גם ביחס לכמויות קטנות, ולא צריך לרוץ בכל פעם ללוי או לכהן כדי לתת להם מתנה מועטת.

פתרון זה כאמור הובא כבר במשנה וכך הוא פתר בעיות רבות כגון הבעיות שאתה העלית.

בברכת התורה והארץ

דוד אייגנר

מכון התורה והארץ