התשובה
שלום
פסק הרמב"ם תרומות פרק א הלכה יג
'ישראל שמכר פירותיו לעכו"ם קודם שיבואו לעונת המעשרות וגמרן העכו"ם פטורין מן התרומה ומן המעשרות ואם אחר שבאו לעונת המעשרות אף ע"פ שגמרן העכו"ם חייב בכל מדבריהם, וכן העכו"ם שגמר פירות ישראל, הואיל ודיגונן ביד עכו"ם אינן חייבין בתרומה ומעשרות אלא מדבריהן'
אך בשו"ת המבי"ט סייג הלכה זו וביאר[1] הואיל ומירוח הגוי ברשותו חייב רק מדבריהם, בזמן הזה שחיוב תרו"מ הוא מדרבנן, אם היה המירוח ברשות הגוי פטור.
לכן נראה שיש להפריש בלא ברכה וכן הרב אלישיב (הליכות שדה גליון 75)
[1] שו"ת מבי"ט חלק ב סימן קצו בדעת הרמב"ם 'כתב עוד וכן הגוי שגמר פירות ישראל הואיל ודיגונן ביד גוי אינם חייבין בתרומה ובמעשרות אלא מדבריהם כיון שלא היה הדיגון על ידי ישראל שאם היה על יד ישראל היה חייב נראה דבזמן הזה דאפילו דיגון ישראל בשלו אינו חייב מן התורה אלא מדרבנן אם יהיה הדיגון על ידי גוי יהיה פטור אפילו מדרבנן'; עיין כרם ציון השלם אוצר התרומות אבן האזל עמ קלד סוף תשובה א שהסתמך על שו"ת המבי"ט להקל.