התשובה
שלום
1. לגבי אכילת בסמוך לעץ הגדל בחצר בית , להלן תקציר ההלכה מספר הלכות הארץ בהוצאת המכון ,הלכות תרומות ומעשרות פרק יא סע 5
אכילת פירות בשדה ובחצר ללא הפרשת תרומות ומעשרות
כב. בשדה ובמטע מותר לקטוף כל כמות פירות שרוצים, ולאכול אותה ללא הפרשת תרומות ומעשרות, ובלבד שיאכל אותם באופן ארעי, לאמור ללא הכנות רבות לפני האכילה. למשל, אין לקלף פירות רבים לפני האכילה, אין לבשל לפני האכילה וכדו'.[1]
כג. אם העצים מצויים בחצר 'המשתמרת'(חצר שחפציו של אדם נשמרים בה או רשות פרטית שאנשים זרים אינם נכנסים לשם ללא רשות הבעלים).,[2] מלבד ההגבלה בדרך האכילה יש גם הגבלה בכמות הפירות שקוטפים ושאוכלים בבת אחת. מותר לקטוף רק פרי אחד או גרגיר אחד של ענבים ולאכול אותו אכילת ארעי כדלעיל, ושוב לקטוף ולאכול. אך אם קוטף אפילו שני פירות יחד – מתחייב בהפרשת תרומות ומעשרות גם אם אוכל באופן ארעי.[3]
כד. ההגבלה בכמות הפרי שקוטפים ואוכלים נמדדת על פי הרגל האכילה. מענבים רגילים לאכול גרגיר, ולכן מותר לקטוף ולאכול רק גרגיר אחד בבת אחת. אך אבטיח למשל, אין רגילים לאכול אבטיח שלם בפעם אחת, ולכן אם קוטף ואוכל אבטיח שלם מתחייב בהפרשת תרומות ומעשרות. הוא הדין גם בפירות הדר, שההרגל לאכול כל פלח בפני עצמו, ולכן הקטיף והאכילה של פרי הדר שלם מחייבים הפרשת תרומות ומעשרות.[4]
[1] המעשר והתרומה, פרק שישי עמ' סד.
[2] מהר"י קורקוס, לרמב"ם הל' מעשר פ"ד הט"ו. חצר המשתמרת היא חצר מגודרת, שמצויה ליד בית שגרים בו; בעניין ההגדרה של חצר המשתמרת עי' במאמרנו 'חיוב מעשר בקטיף תיירותי', אמונת עתיך 88 (תשע"א), עמ' 42-39.
[3] רמב"ם, הל' מעשר פ"ד הט"ו הי"ח; 'המעשר והתרומה', פרק שביעי, עמ' פ-פא.
[4] חזו"א, דמאי סי' ז ס"ק כ; שם' ס"ק כד; שערי צדק, פרק ג סעי' טז-יז; התורה והארץ ד, עמ' 206-202.
2. לגבי חיוב נטע רבעי , כל היבול של שנה רביעית לנטיעת העץ , הרי הוא קדוש בקדושת נטע רבעי ולא חלים עליו דיני תרו"מ. כדי לאפשר אכילתם יש לחלל את קדושת הפירות על מטבע ואזי הקדושה עוברת למטבע והפירות יוצאים לחוטלין ומותרים באכילה.
אך אם יש ספק אם הפירות אכן גדלו בשנה רביעית לנטיעה (כגון שנטעתם עץ שכבר היה בן שנה , יש הסתפק שמא היה מונח בעציץ נקוב המשתלה ואם כן עכשיו העץ בן חמש, ואםכם היבול אינו קדוש בקדושת נטע רבעי אלא הם טבל החייבים בתרו"מ. ובמקרה זה יש להפריש תרו"מ בלא ברכה ואף לחלל את כל הפירות בלא ברכה שמא הם נטע רבעי .כפי שמוזכר בנוסח ההפרשה שהנפיק המכון ראה בקישור הבא נוסח הפרשת תרומות ומעשרות ונטע רבעי
בברכת התורה והארץ
אברהם סוחובולסקי