חיוב תרו"מ בעץ בגינה משותפת

השאלה:

גינה משותפת לכמה בניינים ובה נטוע עץ פרי (לימון). העץ ניטע על ידי אחד השכנים לפני שנים רבות, אך נמצא במקום לא מגודר וסמוך לשביל המשמש את הרבים. חלק מהשכנים מוחים בידי עוברים ושבים שלא ייקטפו פירות מהעץ (דבר שלא תמיד עוזר), אך הם מוחים גם בשכנים שגרים בבניינים סמוכים שהקרקע שייכת גם להם.
האם הפירות חייבים בתרומ, ואם כן האם בברכה?

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי |

בס"ד כ מרחשוון תשס"ו

שלום וברכת ד'

תחילה יש לברר מספר עובדות. האם הגינה שייכת כלל לבעלי הבתים. על פי רוב הגינות ששייכות למספר בתים אינן שייכות כלל לבעלי הבתים אלא אלו גינות ציבוריות (מועצה, עיריה וכו'). על כן תחילה מוטלת החובה לבדוק מי רשום בטאבו כבעלי הגינה, האם כל בעלי הבתים יש להם חלק בגינה או שזו גינה ציבורית.
במקרה והגינה היא צבורית הרי שהשאלה מופנת למועצה שעליה להגדיר מה רצונה לעשות עם הפירות הללו. מלשון השאלה נראה שאין המועצה מקפידה על הפירות והם הפקר לכל, וממילא ברור שאין כאן חיוב תרו"מ כדין כל פירות הפקר. העובדה שאנשים מוחים איננה מגדירה הלכתית את העץ ופירותיו.
אם הגינה שייכת לבעלי הבתים הסמוכים (הרשומים בטאבו) הרי שחלה חובה של תרו"מ כדין שדה של השותפין שחייבת בתרו"מ (הל' תרומות פ"ד ה"ח). אפילו אם חלק הפקירו את הפירות וחלק רוצים את הפירות הרי זה כשותפות עם עכו"ם (פ"א ה"כ) המחייב בתרו"מ.
יש לציין שאם הקרקע היא של המועצה או של בעלי הבתים יש לשפות את השותל את העץ הראשון על הוצאותיו בגין נטיעה זו. כדין היורד לשדה חברו. אם השדה של כל בעלי הבתים והוא אחד מהם הרי שדינו כיורד לשדה השותפים (הל' גזילה ואבידה פ"י ה"ז) שידם על העליונה, ואם השטח שייך למועצה הרי זה כיורד שלא ברשות לשדה העשויה לטעת ומקבל שכר כשווי המחיר שהגוף היה רוצה לשלם בעבור נטיעה זו (גזילה ואבידה פ"י ה"ד).

בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ

toraland whatsapp