התשובה
מלכתחילה זמן חיוב הפרשת תרומות ומעשרות בכל סוגי היבול הוא אחר 'גמר מלאכה' של הפירות או הירקות, כפי שמפרטת המשנה בחלק מהגידולים.[1] האחרונים נחלקו בהגדרת שלב זה: האם מדובר בשלב בו הפירות או הירקות ראויים לאכילה לכל הפחות על ידי הדחק, או ש'גמר מלאכה' הוא סיום שלב הפעולות בשדה.[2] אולם כאשר מדובר בזיתים שנמסקו לצורך עשיית שמן או ענבים שנבצרו לצורך עשיית יין – שלב 'גמר המלאכה' הוא סיום הכנת היין או השמן,[3] היות שהיין והשמן נחשבים כפרי בפני עצמו ביחס לענבים והזיתים.[4] משום כך מסיק הזיתים ובציר הענבים אינם יכולים להיחשב כ'גמר מלאכה' כל עוד לא סחטו מהם את היין או השמן. אלא שברוב המקרים הלכה זו היא רק לכתחילה, ובדיעבד הפרשה לפני 'גמר מלאכה' מועילה.[5] במקרה שהפרישו תרו"מ מענבים המיועדים לעשיית יין וכן מזיתים המיועדים לעשיית שמן, צריך להפריש פעם נוספת לאחר עשיית היין או השמן, שמא אם ההפרשה תועיל בדיעבד, עלולים אנשים לעשות כן גם לכתחילה, כדי להימנע מהצורך לשמור את הענבים בטהרה,[6] אך יש לנהוג קדושת תרומה גם בזיתים או בענבים שהפריש בפעם הראשונה.[7] אמנם יש פוסקים שבזמן הזה, שאין לנו דיני טומאה וטהרה, אין צורך להפריש פעם נוספת,[8] אבל למעשה דעת הרבה אחרונים שאין להקל אף בזמננו, וצריך להפריש פעם נוספת,[9] אולם אין לברך על ההפרשה השנייה, כיוון שהדבר שנוי במחלוקת.[10]
למעשה, זיתים שנמסקו מהעץ לצורך עשיית שמן והפרישו מהם תרו"מ טרם הכנת השמן, הדין הוא שלאותה כמות של זיתים שקראו להם שם 'תרומה' יש להתייחס בקדושת תרומה, כלומר לעטוף אותם בצורה מכובדת ולהניחם באשפה או לקוברם באדמה. לאחר הפקת השמן יש להפריש פעם נוספת תרו"מ ללא ברכה.
[1]. מעשרות פ"ב מ"א, מ"ה.
[2]. עי' מאמרו של חברנו הרב שמעון בירן הי"ד, ספר התורה והארץ, ח"ב עמ' 221; פסקי הגר"מ אליהו זצ"ל, ספר התורה והארץ, ח"ה עמ' 25 הע' 23.
[3]. מעשרות פ"א מ"ז; מע"ש פ"ג מ"ו; ועי' רש"ס תרומות פ"א ה"ט.
[4]. חכמת אדם, שערי צדק פ"ב ליקוטים ס"ק י.
[5]. רמב"ם, הל' תרומות פ"ה ה"ד; ובשעת הצורך ניתן לעשות כן גם לכתחילה.
[6]. ירושלמי פ"א ה"ה; וכן דייקו האחרונים לאור פסק הרמב"ם הל' תרומות פ"ה הי"ח-הי"ט לגבי הפרשה משמן על זיתים או מזיתים על שמן שצריך להפריש פעם נוספת לאחר עשיית היין, עי' המעשר והתרומה, פ"ה סעי' י; פסקי הגר"מ אליהו התורה והארץ ח"ה סעי' יח.
[7]. המעשר והתרומה, פ"ה סעי' י אות כא ובהע' לו; פסקי הגר"מ אליהו התורה והארץ ח"ה סעי' יח.
[8]. רש"ס, לירושלמי תרומות פ"א ה"ה.
[9]. כפתור ופרח פרק כ; ועי' המעשר והתרומה, שם פ"ה סעי' י כא.
[10]. פסקי הגר"מ אליהו זצ"ל, התורה והארץ, ח"ה עמ' 26 סעי' יח.