ברכה על הפרשת תרו"מ מפירות המיועדים לייצוא

התשובה

ב"ה כ"א כסלו ה'תשע"ו

לכבוד

הרב אפרים שחור שליט"א

שלום וברכה וכל טוב

קבלנו את שאלתך בעניין שיטת מו"ר הרב ישראלי זצ"ל בעניין הפרשת תרו"מ על פירות ייצוא שלהבנתך ניתן לברך עליהם.

אך לענ"ד מתשובתו המלאה של מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל ברור שהוא סובר שאין לברך על ההפרשה.

לענ"ד כך יוצא מכל מהלך תשובתו בהתורה והארץ (ח"ב עמ' 125-140) שנדפסה כולה גם בחוות בנימין (ח"א) כל כולה נועדה לבסס את את שיטת  מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בתשובתו בשו"ת משפט כהן (סי' מו) הסובר שגמר מלאכה על מנת להוציא באופן פשוט זה פוטר מתרו"מ אלא שהוא חשש לשיטת הראב"ד שחייבת, והוא היקל לפטור לגמרי במקרים שיש צדדים נוספים להקל. וכך חותם הרב ישראלי זצ"ל את תשובתו, ז"ל:

"והני רבוותא דס"ל בדעת הרמב"ם דבנגמרה מלאכתו בארץ שוב לא פקע אין זה אלא בשהיה גמר המלאכה בסתם או במפרש על מנת לאוכלם בארץ. ולא כן כשכל עיקר גמר המלאכה לא היה אלא על מנת להוציאם. כל כי האי גוונא אין על זה שם גמר מלאכה, ועל כן אם אכן יצאו לחו"ל הם פטורים מן המעשרות, וזה כדברי מרן הרב זצ"ל".

אלא שהלכה למעשה הרב ישראלי זצ"ל לא רוצה לפטור לגמרי את הפירות מההפרשה כלשונו לחוש לדעת הראב"ד . אלא שהוא מחדש שכל זמן שהפירות לא יצאו אני יכול להפרישם ביחד עם פירות הארץ, כיוון שכל זמן שהם בארץ אין כאן תערובת פטור וחיוב כלשונו (שם עמ' 140 אות ג):

"ורואה אני לנכון להוסיף דגם לדעת הרמב"ם, שהיוצאים לחו"ל כשאין עליהם תורת גמר מלאכה פטורים מן המעשרות, ומ"מ נקטינן למעשה להפריש, לחוש לשיטת הראב"ד. מ"מ אין צורך להפריד בזמן ההפרשה בין הפרי שמכוונים לשימוש בארץ לבין הפרי המיועד לחו"ל. כי הרי אין הדיון אלא אם הגמר מלאכה שלהם נחשב כגמר מלאכה המיחל על הפרי תורת טבל. אך פשוט שדין ההפרשה שחל גם טרם גמר מלאכה כל שהוא תלוש לא פקע גם מהפירות הללו טרם שיצאו בפועל לחו"ל. על כן אין כאן משום לתא של מפריש מהחיוב על הפטור גם לפי הרמב"ם, וניתן להפריש על הכל כאחד מבלי צורך להפריד ביניהם".

אך ברור שהוא לא התכוון לומר שאם כל הפירות מיועדים לייצוא שניתן לברך על ההפרשה.

שכיוון שכל דבריו באו להוכיח שלדעת הרמב"ם הם פטורים וההפרשה היא לחוש לדעת הראב"ד, כיצד ניתן לדייק מדבריו שאפשר לברך על ההפרשה?! אדרבה ברור שהפרשה מספק משמעותה ללא ברכה, על פי הכלל שספק ברכות להקל.

ואם תשאל אם כדבריי מדוע הוא לא כתב להפריש בלא ברכה, הוא משום שהנידון בדבריו בבירור היא על הפרשה של פירות שחלקם ייצאו לחו"ל וחלקם יישארו בארץ אין צורך לדון לגבי הברכה.

כך גם למד בדבריו ידידי הרב עזריאל אריאל שליט"א כשכתב את פסקיו של הרב ישראלי זצ"ל (התורה והארץ ח"ג עמ' 195 סעי' ב) בענייני תרו"מ על פירות ייצוא שצריך להפריש ללא ברכה. ומה שהתיר להפריש מאחד על השני כי אם הוא יתחרט ולא יוציא את הפירות לחו"ל אלא ישאיר אותם בארץ הם אכן יהיו חייבים בהפרשה.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב