בעץ לימון בבית, האם אפשר להפריש פעם אחת עבור כל הפירות שעל העץ

התשובה

שלום

חיוב הפרשת תרו"מ מתחיל רק לאחר הקטיף,  ולכן אין לתרום מן הפירות התלושים על פירות שעדיין מחוברים לעץ. וכן נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן שלא סעיף נה)

אין תורמין מהמחובר על התלוש ולא מן התלוש על המחובר, ואם תרם, אין תרומתו תרומה. אבל אם אמר: פירות ערוגה זו תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זה לכשיתלשו, ונתלשו, דבריו קיימין. והוא שהביאו שניהם שליש בעת שאמר.

לכן יש להפריש רק לאחר הקטיף. 

אכן בשעת הצורך ניתן להפריש "הפרשה מראש" על הפירות הבשלים שעדין על העץ וההפרשה תחול בשעת הקטיף להלן פרטי הדינים "להפרשה מראש" מספר הלכות הארץ בהוצאת המכון:

1. הפרשה מראש

א. מי שיש לו גינה, וחושש שמא בני משפחתו יאכלו מן הפירות בלא הפרשת תרומות ומעשרות – יכול להפריש מראש עבור הפירות שייקטפו,[1] אך יש לכך כמה תנאים:

1. יש להעריך את כמות הפירות שייקטפו במשך השבוע.

2. יש לקחת קצת יותר מאחוז מן הפירות שמעריך שייקטפו במשך השבוע, ולשמור אותם במקרר, כדי שלא יתקלקלו.

3. יש לוודא שיש במטבע די פרוטות[2] 'פנויות' כמספר החילולים (שווה למספר הקטיפים) שייעשו במשך השבוע.

4. יש להפריש ולומר את נוסח ההפרשה אחת לשבוע.

5. יש לומר את 'הנוסח להפרשה מראש', שיובא להלן.

ב. אף על פי שמותר לבצע הפרשה מראש, שכן כאמור היא מועילה מעיקר הדין – אין לעשות כן אלא בשעת הצורך, מכמה סיבות: 1. יש אחרונים הסוברים שהפרשה זו אינה מועילה.[3] 2. ברוב המקרים, ההפרשה היא שלא 'מן המוקף', שכן התרומה הגדולה מצויה במקרר ואילו הפירות נקטפים בגינה. 3. יכולות להיות תקלות רבות; לדוגמה: הפירות שמיועדים לתרומה גדולה ותרומת מעשר יתקלקלו או ייאכלו בטעות, או שמא לא יישארו מספיק פרוטות פנויות לחילול מעשר שני, ועוד.

2. נוסח להפרשת תרומות ומעשרות מראש

יש לומר את כל הנוסח, כולל ההקדמה.[4]

הקדמה: הפרשה זו תחול בכל פעם שמישהו יקטוף פרי מן העץ, או ייקח פרי הנושר ממנו, במשך היום החל מעכשיו.

ההפרשות השונות יחולו בזו אחר זו, לפי הסדר הנהוג, תחילה בפרי שמצוי בצד הצפוני ביותר ובהמשך לכיוון דרום.

מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בנפרד.

תרומה גדולה: הגרם הצפוני ביותר מהטבל שבפירות שהנחתי בצד - יהיה תרומה גדולה.

מעשר ראשון: המאית מהפרי שברצוני לתקן בכל פעם, שתהיה בצד הצפוני של הטבל בפירות שהנחתי בצד, ועוד תשעה חלקים כאלה שיהיו בצד הצפוני של הפרי שברצוני לתקן בכל פעם - יהיו מעשר ראשון.

תרומת מעשר: אותה מאית שהנחתי בצד, שאמרתי שתהיה מעשר ראשון – תהיה תרומת מעשר.

מעשר שני/מעשר עני: עוד תשע מאיות שיהיו בצד הדרומי של הפרי שברצוני לתקן באותה פעם - יהיו מעשר שני. ואם צריך להפריש מעשר עני – יהיו מעשר עני.

חילול מעשר שני: מעשר שני זה, בתוספת רבע מערכו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

נטעו רבעי: אם יש כאן פירות רבעי, הרי הם בתוספת רבע מערכן מחוללים כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

[1] משפט כהן, סי' קמט; המעשר והתרומה, פ"ה הערה כג (ח"ב עמ' לח); נטע הילולים, זרע גד אות יח (ירושלים תשכ"ו, עמ' כא).

[2] שווי הפרוטה היום (תשע"ו) כ- 6 אגורות לערך; ערך הפרוטה משתנה ולכן יש להתעדכן מידי פעם ולברר את ערכה העכשווי; ראה לעיל פרק ה סעי' ד.

[3] לדעת החזו"א, (דמאי סי' יז) הפרשה זו אינה מועילה כי היא אינה חלה על הגידול שמתווסף לאחר אמירת הנוסח. כמו כן יש בכך מעין 'ברירה', עי' חזו"א, דמאי סי' ט ס"ק יד.

[4] הנוסח מבוסס על מאמרו של הרב עזריאל אריאל, התורה והארץ ד, עמ' 206.