התשובה
בס"ד כ"ד ניסן שנת השבע ה'תשע"ה
שלום וברכה
לגבי אדם שנותרו בידיו מטבעות של מעשר שני עד זמן הביעור ושכח לקיים מצוות ביעור מעשרות עד ערב שביעי של פסח השנה, נחלקו האחרונים האם מותר לו לקיים את מצוות הביעור לאחר הזמן? רובם המכריע של האחרונים נוטה לאסור, כפי שכתב הרב קלירס זצ"ל בספרו תורת הארץ (פרק ג אות נד):
"דלא מצינו פדיון, רק במעשר-שני שראוי לאכילה בעצמו, ועל ידי הפדיון יוצא המעשר-שני לחולין וחל קדושת מעשר-שני על הפדיון. אבל במעשר-שני אחר זמן הביעור שנאסר באכילה ובהנאה נראה דפקע מיניה דין מעשר-שני ונעשה דבר איסור שלא שייך בו פדיון".
לעומת זאת החזו"א (דמאי סי' ב ס"ק ז ד"ה ונראה שם) סובר בצורה פשוטה שדין ביעור מעשרות הוא דומה למצוות "בל תאחר" בקרבנות שאף אם אדם לא הביאם בזמן למקדש, הוא יכול להקריבם לאחר מכן. לפיכך גם בעבר ולא ביער את מעשרותיו הוא יכול לקיים את מצוות הביעור, כלשונו (שם). "ונראה שאם עבר ולא ביער מן העולם את מע"ש אינו נאסר, וכמו בעבר בל תאחר בשנה ורגלים וכדאמר ר"ה ה' ב' מה מעשר שני אינו נפסל משנה לחברתה… ונראה דעובר בכל יום אחר ביעור".
אולם הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה (סי' סה אות ב) מחלק בין אדם שלא קיים את הביעור בכך שלא הפריש תרו"מ מפירות טבל שיכול לעשות כן גם לאחר מועד הביעור, לבין אדם שהפריש מע"ש ולא חילל אותו על מטבע או שחילל אותו על מטבע אך לא קיים את מצוות הביעור על מטבע, שאז אין יכולת לחלל אותה על מטבע קטנה יותר או על אוכל.
לכן למעשה, אם נותרו בידך פירות טבל שלא הפרשת מהם תרו"מ אתה יכול להפריש מהם תרומות ומעשרות ולקיים את מצוות הנתינה ללוי ולעני כדין ואם הם משנות מעשר שני (יבול תשע"ב תשע"ג) אתה יכול לחלל את המעשר-שני על המטבע.
אך אם נותרו בידך מטבעות של מעשר שני או נטע-רבעי שלא חללת אותם, עליך לשחוק את המטבעות הנ"ל כי לא ניתן לפדות אותם אחר זמן הביעור.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב