אתרוג שחנטקודם טו בשבט במוצאי שביעית (תשפ"ג) האם האתרוג שייך לחומרה לשנת השמיטה? האם צריך לעשר אותו בנפרד מהאתרוגים שיצאו בע"ה אחרי טו בשבט? בגלל שנת מעשר שונה?

התשובה

שלום

שנת השמיטה הסתיימה בא' תשרי תשפ"ג (רמב"ם, הל' שמיטה פ"ד ה"ט)ולכן אתרוג זה לא שייך לשנת השמיטה.

ישנה מחלוקת מהו השלב הקובע למעשר, דעת התוספות (ראש השנה יב ע"א ד"ה התבואה)  תחילת הווצרות הפרי, ודעת הרמב"ם ( מעשר שני פ"א הל ב, , הלכות מעשר פ"ב הל' ה) שללב תחילת הבשלת הפרי ' עונת המעשרות'.

  ה'מקדש דוד' (סי' ס אות א ד"ה הביאו עמ' רכה:)רצה לחדש שפירות שיצאו משנת השמיטה הם פירות שביעית, רק שאין בהם קדושת שביעית, והם עדיין לא נכנסו למחזור שנת המעשר, ויהיו פטורים ממעשרות. לפי הבנה זו ודאי שאין להפריש מפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט, שהרי זוהי הפרשה מהפטור על החייב. ואולם ע"פ ההבנה הפשוטה נראה שאכן ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילנות, ורק מט"ו בשבט מתחיל מחזור חדש לתרו"מ, וכל שחנט קודם שייך לשנה הקודמת ומעמדו כמעמד פירות השנה השביעית החייבים בתרו"מ. הפוסקים נחלקו בדין פירות שנה שביעית כאשר אין חלים עליהם דיני שביעית, כדוגמת פירות גוי שגמר מלאכתם נעשה ע"י יהודי. הרמ"א (שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' יט) פסק שיש להפריש מהם מעשר עני כתקנת עמון ומואב, וכן נראה שדעת הרב טוקצינסקי. (הובא בספר המעשר והתרומה, פ"ב בית האוצר אות ז') על פסק זה ערערו הרב שמואל סלנט, האדר"ת,( אדר היקר, איגרת טו) הראי"ה קוק (דעת כהן סי' רלט) והרב ש"ז אוירבך (מנחת שלמה, ח"א סי' לז), ונקטו שמפירות שביעית שאינם הפקר נכון יותר להפריש מעשר שני ולא מעשר עני, ולפחות להפריש ולומר ששני המעשרות מספק, אך בוודאי לא להפריש מהם מעשר עני בלבד. לפי הבנה זו ודאי שאין להפריש מפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט, שהרי הגדרתם של פירות שחנטו קודם ט"ו בשבט היא כפירות 'שנה שביעית', ואין להפריש מפירות שנה אחת על פירות חברתה, וכ"ש לדעות שחובת המעשר שונה – שזו מעשר עני וזו מעשר שני. אך המהרי"ט^[ (פתחי תשובה, יו"ד סי' שלא ס"ק ה.) והמבי"ט חלקו על ה'בית יוסף' ונקטו שבפירות שביעית של גוי, שגמר מלאכה היה ע"י יהודי – יש קדושת שביעית, ואף אם אין קדושת שביעית מ"מ רק בשש השנים יש חיובי תרו"מ ואין חיובי תרו"מ בשנה השביעית, וכן היא דעת ה'חזון איש'(חזו"א, שביעית סי' כ' ס"ק ז). לפי הבנה זו כאשר הסתיימה השמיטה חזרו דיני תרו"מ, ואין אפשרות להמשיך דיני השנה השביעית, שהרי אין בשביעית חיובי תרו"מ כלל. וכתב ה'חזון איש'^[17] לשיטתו: 'ומיהו, אפשר דהתם [פירות שחנטו בין ר"ה לט"ו בשבט של שמינית] מפרישין מעשר שני כדין שנה ראשונה, דאל"כ נפטרנה לגמרי'. ה'חזון איש' מחדש שבמוצאי שביעית ראש השנה למעשרות, גם בפירות האילן, הוא א' בתשרי, ויש להפריש מעשר שני גם בפירות האילן על כל הפירות שחונטים לאחר א' תשרי, כבשנה ראשונה. לפי הבנה זו נראה שבשנה זו ניתן להפריש אף מפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט, שהרי שנה זו החלה בא' תשרי, ואין כאן הפרשה משנה אחת על חברתה.

לכן הלכה למעשה  נראה שלשיטת הרמב"ם אתרוג זה יגיע לעונת המעשרות רק לאחר טו בשבט, וחיובו מעשר שני וניתן להפריש על פירות שיחנטו לאחר טו בשבט. לשיטת התוספות שחיוב כבר החל קודם טו בשבט, נראה יותר לומר שחיובו מעשר שני  כדעת  רוב הפוסקים. אך אין  להפריש  מפירות שחנטו קודם טו בשבט על שחנטו לאחר טו בשבט. (ורק לשיטת החזו"א נראה שניחשבים כולם גידולי אותה שנה) לכן יש להפריש מעשר שני ולא להפריש על פירות שחנטו קודם טו בשבט על שחנטו לאחר טו בשבט.

בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי