אכילת קבע

השאלה: שלום וברכה ראיתי בספרי אחרונים רבים שפרי אחד שנקטף בחצר הבית ניתן לאכלו בחצר אך לא בבית. ושאלתי היא מה החילוק בין חצר בית לבין הבית בעצמו? הרי אחד משישה דברים שקובעים בנוסף לגמר מלאכה זה חצר. נכון שהש"ך מביא שיש חילוק בין חצר לבין בית לענין תוקף החיוב מדאו' או מדרבנן אבל על כל פנים לעשר צריך גם בחצר. וכהמשך לכך אשאל מדוע גם בבית הוא מתחייב הרי סוף סוף לדוגמה לימון שקטפתי מהעץ בחצר ניתן לאכלו אכילת עראי. מה דרך אכילת עראי בלימון? לכאורה קשה להגדיר כיוון שזה לא כמו תפוז למשל שזה פלח פלח. אשמח שהרב יעשה לי סדר בדברים, כי ניסינו להבין את העניין רבות אך ללא הצלחה. תודה רבה

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | י"ז כסלו תשפ"ד 17:47

בס"ד


שלום וברכה


הדין על תאנה בחצר (מעשרות פ"ג מ"ח) היא שהתאנה גדלה בחצר, ולכן אין בה כניסה לחצר, והקובע בחצר הוא הכניסה לחצר והכניסה לבית (עיין רמב"ם מעשר פ"ד ה"ז), לכן הדיון שדנים על הצירוף הוא בעץ שגדל בחצר עצמה  ולא בפירות שהוכנסו לחצר. כאשר דנים על בית מדובר על מה שהכניסו לבית ולכן שם אין דין צרוף שהרי ראה את הפתח. ועיין ברמב"ם (שם הי"ז-י"ח) מפרט הרמב"ם את דיני הצרוף ומגדיר "גפן שהיא נטועה בחצר" בעצם חסר לה את הכניסה לחצר. לעומ"ז בבית בד"כ לא דנים על אילן בתוך הבית. על אילן בבית הרמב"ם דן (מעשר פ"א ה"י) וזה דומה לגדל בחצר כיוון שחסר הכנסה לבית. 

לגבי שאלתך על אכילת ארעי בלימון נראה שאם מלקק מעט לימון אין זה אכילת קבע, רק עם אוכל לימון בסעודה או מניח בצלחת זה קבע. 


שבת שלום 

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

toraland whatsapp